חוט המשולש חלק ג' קנט

דהאיבעיא הי' רק אם בעינן שיאמר קברתיו או לאו. אבל באומר קברתיו פשיטא ליה דמהימן (וזהו שיטת הריב"ש לדעת הרמב"ם) לא יתיישב שפיר מה שלא רצה לפשוט בגמ' אהך איבעיא בהס"ד ממה שאמר נחמי' איש בית דלי לר"ע אעפ"י שהמדינה משובשת בגייסות משיאין אשה עפ"י ע"א כיון שלא נסתפק כלל אם ע"א נאמן אם אמר קברתיו. ואולי הי' ר"ג הזקן משיא עפ"י ע"א שאמר קברתיו. גם הפשיטות השני' מהך מעשה דשני ת"ח שבאו בספינה עם אבא יוסי בן סמאי וטבעה והשיא ר' נשותיהן ע"פ נשים הלא לא נזכר כלל מאי אמרו הנשים. ואולי אמרו הנשים קברנום. גם רבותינו בעלי התוס' הרגישו בזה בד"ה והא מים ע"ש אבל לשיטת האומרים דאף באומר קברתיו דליכא למיחש בדדמי אפ"ה מספקא לי' אם ע"א נאמן כלל ניחא הפשיטות: וגם לישנא דהסוגיא משמע דלא הי' האיבעיא רק אם ע"א נאמן בעדותו כלל אף באומר קברתיו ולא בפרטי אמירתו כדמשמע במה ששאל נחמי' את ר"ע שמעת שאין משיאין אשה ע"פ ע"א רק ר' יהודא בן בבא ע"ז העיד לו שמשיאין. ולפי ס"ד העיד לו אף במלחמה גם מההיא דנשים נפשט עכ"פ שע"א מהימן דהא מאה נשי כחד דמי: ובזה יתיישב קושיית הרא"ש על הרי"ף על מה שפסק דאף בשני עדים בעינן שיאמר קברתיו. וז"ל ומ"ש הרב אלפסי דתרי סהדי מסהדי באומדנא לא משמע כן בגמ' מדקאמר והא מים כמלחמה דמי ומאה נשי כחד דמי משמע אי הוי כב' עדים לא אמרינן בדדמי עכ"ל הרא"ש. ולפי דברינו לא יקשה זאת דהא לפי שיטת הרי"ף יוכל להיות המעשה שאמרו הנשים קברנום א"כ ודאי אי לא הוי כע"א הי' ניחא רק השתא רוצה להוכיח דאף ע"א מהימן באומר קברתיו: ומדי דברנו בדברי הרא"ש ז"ל נבאר ג"כ מה שהקשה על הראב"ד ז"ל וז"ל והראב"ד ז"ל כתב דע"א במלחמה לא בעי מת וקברתיו ומינסבא לכתחילה ודייק לה מעובדא דחסא דאינסבא אפומא דחד סהדא דאמר מאן איכא בי חסא טבע חסא ולא אפקי' אף במים שאל"ס. אלמא במים שיש להם סוף אף לכתחלה תנשא ואפי' לא אמר קברתיו ואין נ"ל ראייתו דמים שיל"ס לא דמי למלחמה. דל"ש לומר בהן בדדמי כיון דעומד ורואה כל סביבות המים ושהא כדי שתצא נפשו ודאי מת עכ"ל רבינו הרא"ש ז"ל: ולא זכינו להבין דברי הרא"ש אלו דקאמר דמים שיל"ס לא דמי למלחמה ולא שייך בדדמי הא חזינן ספק עובדא דרצה לפשוט מהך דב' ת"ח קאמר בגמ' בזה"ל והא מים כמלחמה דמי וקתני והשיא. ובהס"ד לא אסיק אדעתי' עדיין דבמים שאל"ס מיירי כדפריך ליה אח"כ ותסברא גם הלשון והא מים כמלחמה דמי משמע כל מים ואפ"ה פשיטא ליה דכמלחמה דמי. וכ"מ לשון רש"י ז"ל שכ' דאיכא למימר בדדמי. וגם הרא"ש בעצמו כ' דבמים שיל"ס לא שייך למימר בדדמי משום דכיון שעומד ורואהו כל סביבות המים ושהא כדי שתצא נפשו ודאי מת. הרי ודאי כ"ז דלא ידעינן שעומד ושהא עד כדי שתצא נפשו ודאי שייך לומר בדדמי. וא"כ שפיר אתיא ראיות הראב"ד ז"ל. דהרי בעובדא דחסא לא נזכר כלל אם שהא ואם ראה רק אמר סתם טבע חסא. וע"כ מיירי שלא אמר שראה כל סביבות המים דהא באמת אסיק דבמים שאל"ס מיירי ולא יכול לראות וא"כ מסתמא אמר סתם. ולפ"ז אם נאמר דחיישינן בע"א בדדמי איך סמך רב נחמן על מה שאמר רק טבע חסא ושפיר דייק דע"כ לא חיישינן כלל בע"א בדדמי. וסובר באמת דבמים שיל"ס סמכינן אף באומר העד רק סתם דטבע. ולא ס"ל הא דתשובת הרמב"ן שמביא הרמ"א סעיף ל"ח וא"כ גם במלחמה מהימן ע"א ולא חיישינן בדדמי חוץ ממים שאל"ס דלא הימנוהו חכמים לכתחלה אף בב' עדים: וליישב דברי הרי"ף ז"ל במה שפוסק דבעינן קברתיו אף בב' עדים ולא יקשה עליו מההיא דחסא יש לנו לומר ברוחא שס"ל להרי"ף סברת המרדכי דבעובד כוכבים מסל"ת לא אמר בדדמי כמ"ש סברתו לעיל א"כ לא קשה עליו מעובדא דחסא דהתם הא מיירי בעובד כוכבים מסל"ת כמו שמייתי שם בגמ' כל הנך עובדא בעובד כוכבים מסל"ת. אבל בההיא דדגלת דמיירי בישראל שאומרים לשם עדות בעי שפיר שיאמר קברתיו כמ"ש בגמ' יבמות (קכ"א ע"א) ואסקוהו אגישרא דשביסתנא: ולפי"ז היינו יכולים לישב הרמב"ם דרך פלפול דלכך לא פסיק כהרי"ף ז"ל משום דל"ל סברת המרדכי וא"כ ע"כ לישנא דהני תרי עובדא דחסא ודדגלת ע"כ חד מנהון לאו דוקא דבחסא משמע דלא בעינן קברתיו. כדברי הראב"ד ובדגלת משמע דבעינן קברתיו כדברי הרי"ף ז"ל. לכך לא איפשיט ליה מההיא דדגלת. אבל הרי"ף ז"ל נ"ל דס"ל סברת המרדכי א"כ מדוייק שפיר הני תרי לישני דבחסא מיירי בעובד כוכבים מסל"ת לכך לא בעינן קברתיו: אמנם העיקר נראה דהרמב"ם ז"ל לא פליג ארבו הרי"ף ז"ל בפירושא דהך סוגיא שגם הרמב"ם ס"ל דאיפשיט הך האיבעיא מהך דדגלת דבעינן דוקא קברתיו ובקברתיו מהימן. ומ"ש דבלא קברתיו אם נשאת לא תצא הוא מהירושלמי פ' האשה שלום הלכה א' הביאו הרמב"ן והמרדכי ז"ל וז"ל ע"א מהו שיהא נאמן במלחמה נשמעינה מן הדא חד בר נש אתא ביומא דרבי א"ל ההוא פלן היכא. אמרי' ליה מית ההוא פלן. אמרו לי' וכולו מייתין. א"ל ואלו הוו בחייהן לא הוו אייתין. ר' ירמיה בשם ר' חנינא מעשה בא לפני רבי ואמר ומאן דנשאת נשאת. ומאן דלא נשאת לא תנשא. א"ר בון בר נגרי בשעת מלחמה הוו הדא שע"א נאמן במלחמה ע"כ דברי הירושלמי. א"כ אף דמשמע בגמ' דידן בההוא דדגלת דבעינן קברתיו. למה נאמר דפליגי גמרא דידן אירושלמי אלא אמרי' דהא דאמרי בדגלת קברתיו היינו שתנשא לכתחלה ובדיעבד אף בדלא אמר לא תצא כדאי' בירושלמי הנ"ל. א"כ יש לומר שפיר דאיפשיט ליה להרמב"ם מההוא