חוט המשולש חלק ג' קנז

מעכ"ת בזה די הצורך. הנה בהזכיר שמו ושם אביו ולא הזכיר שם העיר הלא כבר מבואר ברמ"א דיש מחמירין ויש מקילין ובאיזה אומדנות המוכיחות י"ל דיש להקל ולסמוך על דעת המקילין. ואי מקילינן בלא הזכיר שם עירו שיש לנו לחוש שמא מעיר אחרת היה מכש"כ שיש לנו להקל בהזכיר שם עירו ולא הזכיר שם אביו (כמבואר בביאורי הגר"א סי' י"ז ס"ק ע"ה) וכבר הביא המש"ל (פי"ג מהל' גירושין ה' כ"ז) בשם הר"י בן לב [תשובת ר"י בן לב לא נמצא אתי] דשמו ושם עירו סגי ולא בעינן שם אביו וכן הובא בתשובת האחרונים להתיר בשם עירו בלא שם אביו. וכש"כ היכא דאיכא שם כינוי דהוי כשם אביו ג"כ: ובפרט לפי מש"כ לעיל דמה שאמר המת ששמו שמעון נאדעגעלער מאוטייאן ודאי ידע שבזה יהיה ניכר שמו אחר מותו וכיון שכן היו קורין אותו באוטייאן שמעון נאדעגעלער ודאי זה הוא ואין לנו לחשוש לאחר דגם יצחק ר"ג לא נזכר שם אביו וכ' הראשונים דמה שהיו קורין אותו ר"ג הוי כמו שם אביו (ויעויין בביאור הגר"א סי' י"ז ס"ק ע"ה) וכן לנ"ד מה שקורין אותו נאדעגעלער הוי כשמו ושם אביו ושם עירו ולכ"ע לא חיישינן לאיש אחר ששמו כשמו ואין לנו שום חומרא מצד הדין מה להתגולל ולהחמיר על עלובתא דא: אמנם אחת היא לי בקצת תיוהא דחזינא הכא באשר לפי מכתבו האשה הזאת היתה עגונה שמנה שנים והיתה באוטייאן או בנאווי אלקסנדרווסקי ואם בעלה הוא אשר מת בכפר הסמוך לשוביץ שהוא סמוך למקום האשה מדוע לא נודע להאשה מבעלה בהיותו סמוך למקומה בעודו בחייו כדרך הנשים אשר דרכן לחקור ולדרוש אחרי בעליהן אנה הם ומדוע לא הודיע האיש בחייו לאשתו שהוא הולך למקומה אשר מכ"ז עכ"פ מוטל על מעכ"ת ועל בי דינא דק' אוטייאן לחקור ולדרוש אם לא היה ח"ו איזה ערמה מהאשה בעדות העד הנ"ל אשר כעין זה חשש הגאון בעל חכם צבי ז"ל (בתשובתו סימן קל"ד) וכ"ז לחששא בעלמא אמנם מדינא אינני רואה לפענ"ד שום חששא להחמיר בעדות האשה הנ"ל: כן נלע"ד הקלושה להיות נמנה גם אנכי הדל בין גדולי המתירים את האשה הזאת. והוא ית"ש יצילנו משגיאות כמדתו ית"ש לחונן אף לשאינו הגון כמוני: דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין היום יום ג' לנשיאים תורה א' לפ"ק. סימן ב שאלה בנידון עגונה העתק מנ"ע שנגבה בק"ק לאדי ע"ד העגונה מ' גיטא בת מ' זוסמאן אשת ר' צדוק במה' יהודא ליב. במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא הרבני מ' מנחם מענדיל במ' שמעון ברלין מק' אמשטיסלאוו והגיד לפנינו באליונ"ע בזה"ל שבהיותו במדינת פולגארי בעיר פראוודע והיה שם אויף איין קוואטיר עם מ' צדוק במ' יהודא ליב ממחנינו והכיר אותו בודאי ובירור שהוא אותו צדוק דמחנינו איז מ' צדוק חולה גיווארין שם האט מען אים גינומען אין לאזעריט פון זיין קוואטיר היינו שהדאקטר צוה כי כן המנהג שם שהדאקטר מחויב לראות את כ"א מהנמצאים שם אונ עס איז גיוועזין אצל ר' צדוק מעות ואח"כ בא הדאקטר אל ר"מ עוד אחר איזה ימים ערך שבוע והתחיל לשאול לר"מ הנ"ל על בריאותו ולכנוס עמו בדברים ובתוך הדברים סיפר לו שמה' צדוק מת ולא היה שם יהודי כלל וגם הפעלשער אמר לו ג"כ שאותו צדוק מת והכיר ר"מ מהמעות שלו חמשה ועשרים רובל אסיג'. שהיה בהם סימנים מובהקים שהמה שלקחם ר"צ הנ"ל מר"מ הנ"ל וגם האנ"ח אמרו שמוליכין איש יהודי לקבור עם אנ"ח. וזה ברור לו שלא הי' שם יהודי אחר. וככה העיד לפנינו מ' מענדיל הנ"ל בת"ע באליונ"ע. ולראיה באנו עה"ח יום ב' ח' אדר תקצ"א לפ"ק לאדי. נאום אליעזר ליפמאן מ"ץ. ונאום משה ונאום שניאור זלמן דבר הלכה זו נפתחה ע"י גדולי רבני רייסין היקרים שי' ולחביבותא דידן להרבנים שי' ולהיות שונים דבריהם הערבים והחביבים נפתח גם אנחנו בזה וד' יאיר עינינו בתורתו: הן לפי דברי הריב"ש שהביא הב"י שהזזה ממקום למקום הוי כמו קברתיו. א"כ הרי יש כאן עדות ברורה מהאנ"ח שאמרו שמוליכין איש יהודי לקבור וכיון שאמר הישראל שברור לו שלא הוחזק שם יהודי אחר. אין לך עדות גדולה מזו והוי ממש כהך עובדא דגמ' יבמות (דף קכ"ב ע"א) יודא איש ציידין אמר מעשה בעובד כוכבים וישראל שהלכו לדרך ובא העובד כוכבים ואמר חבל על יהודי שהלך עמי בדרך שמת וקברתיו והשיאו אשתו וטעם ההיתר הוא מחמת שלא הוחזק שם יהודי אחר א"כ לפי דברי הריב"ש הרי אמרו האנ"ח שיהודי טלטלו והוי כמו קברתיו וגם הישראל אמר שלא היה שם יהודי אחר רק ר' צדוק המדובר. והסברא נותנת דהוי כאלו אמרו האנ"ח מת וקברתיו אף שלא הוזכר שם מיתה כלל משום דבטלטול לקבורה נכלל גם לשון מיתה. ומ"ש הר"ן בתשובה הביאו הב"י והוו זהירין בדבר לא בא ללמד להחמיר אלא להקל והזהיר שלא להחמיר בדין זה דקברתיו רק שיהא איזה גילוי דעת ואם הריב"ש מיקל בטלטול והזזה בעלמא ומדמה לדין קברתיו כש"כ בנ"ד שאמרו שמטלטלים אותו טלטול לקבורה ואף אם נאמר שהעדות מהאנ"ח לא דמי לקברתיו הדרינן לדברי הדאקטר שהזכירו בשמו ואמר שמת והרי הטור פסק דלא בעינן קברתיו דלא כהרמב"ם ואף שהרשב"א ז"ל דעתו נוטה למה שיצא מפי הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל דבעינן קברתיו