חוט המשולש חלק ג' קנג

הנ"ל ואין בו חששא גם לפ"ד המחמירין ולא ידעתי למה האריך מעל' בענין הזה באשר אינו נוגע זאת לנ"ד לדינא לפי מסקנתו: אמנם מה שיש לפקפק קצת לפענ"ד בנ"ד הוא עפ"י שיטת הרמב"ן והרשב"א והנ"י דלא ס"ל לחלק אליבא דהרי"ף ז"ל בין גט למיתה ולשיטתם גם רבא ס"ל כר"ז דבחד ריעותא חיישינן בשיירות מצויות אף דלא הוחזקו והא דס"ל לרבא בעובדא דיצחק ר"ג דלא חיישי' לתרי יצחק היינו כיון דעדים העידו שבא עמהם מקרטובא וידוע שהיה דר בקרטובא ס"ל לרבא שלא חיישינן שמא יצחק ר"ג אחר בא מקרטובא. אלא כאן נמצא כאן היה א"כ לפ"ז בנ"ד שלא ראו אותו העדים באוטייאן רק שהוא אמר שהוא מאוטייאן והוא מת במקום אחר ובא ממקומות אחרים הרי לא שייך כאן לומר כאן נמצא כאן היה ויש לנו לחוש אולי הוא ממקום אחר ששמו אוטייאן מאחר דלשיטתם יש לחוש אף לשני שווירי וגם אין שייך לומר דהא במקום שמת אין שיירות מצויות דכיון דגם הוא בא מצד אחר אשר לא ידענו הליכתו על דרך זה כ"א עפ"י העד מאי שייך לתלות בזה יותר מבאחר דמש"כ הרא"ש וכל הראשונים ז"ל בעובדא דיצחק ר"ג דמיירי בשיירות מצויות היינו בעובדא דידי' שידענו שיצחק ר"ג בעלה של האשה הזאת ודאי הלך מקרטובא לאספמייא רק שיש לנו לחוש שמא גם עוד יצחק ר"ג אחר הלך מקרטובא לאספמייא בזה שפיר יש לנו לחלק דאם אין שיירות מצויות אין לנו לחוש לאיש אחר שעבר שם חוץ מזה שידענו בודאי שהלך שם וכן כל כה"ג שידענו בבעלה של האשה הזאת שאנו דנין עלי' שודאי היה שם והחשש הוא רק שמא עוד אחד הלך שם משא"כ בנ"ד וכה"ג שלא ידענו גם בבעלה של האשה שודאי היה שם רק שמעידים שאיש אחד ששמו שמעון נאדעגעלער מת שם א"כ אם נבא לחוש אולי היה עוד א' ששמו שמעון נאדעגעלער במה יש לנו לתלות בבעלה של האשה זאת יותר מבאחר ובכגון דא לפענ"ד שיירות מצויות לא מעלה ולא מוריד: ובזה סרו דברי הגאון בעל הלח"מ (בפ"ג מה' גירושין הל' ט') שהקשה על הה"מ דפסק בגט בהוחזקו ולא שכיחי שיירתא דלא חיישינן. ובסוף ה' גירושין (פי"ג ה' כ"ד) כ' לענין מיתה דבהוחזקו לבד חיישינן אף דפשוט לכל הראשונים דגט חמור ממיתה לפי מש"כ אין התחלת מקום לדבריו דבגט דידעינן שגט זה ודאי נפל אם לא שכיחי שיירתא לא חיישינן שמא גם אחר עבר ונפל ממנו משא"כ במיתה היכא דלא ידענו בבירור שבעלה של אשה זאת הלך למקום שמעידים העדים והוחזקו שני יב"ש א"כ מה הוא התועלת במה דלא שכיחי שיירתא כיון שאנו חוששין ע"ז האחד שמת מי הוא זה ובכגון דא ודאי בהוחזקו לבד חיישינן לכ"ע והרואה יראה בדברי הרמב"ם ז"ל (שם ה' כ"ד) שגם הרמב"ם לא זכר התנאי הזה שידענו שיצחק בן מיכאל זה הלך למקום פ' ובכגון דא ודאי דאם הוחזק היינו חוששין אף אם אין שיירות מצויות ולפ"ד פשוט הוא למבין: א"כ לפ"ז גם בנ"ד כיון שלא ידענו שבעלה של האשה הזאת הלך לכפר הזה ואז היינו צריכים לחשוש אף בלא הוחזקו א"כ גם בזה יש לנו לחשוש שמא שמעון נאדעגעלער זה שמת הוא אחר ולא בעלה של האשה הזאת וגם אולי יש לחוש לפי שיטתם שמא איש אחר בא לאוטייאן ששמו שמעון נאדעגעלער ואוטייאן הוא מקום שכיחי שיירתא שהרי היא על דרך שאשיי כמ"ש רש"י ז"ל שם ביבמות (דף קט"ו ע"ב) לענין אנדרילינאי בד"ה תבדק כל העולם כולו: ויעו"ש בחי' הרשב"א ז"ל שחיזק כ"כ הסברא דכאן נמצא כאן היה עד שהקשה דילמא רבא לשיטתיה אזיל דאית ליה הכי בפ' המדיר (דף ע"ה ע"ב) ואנן לא קי"ל הכי יעו"ש מה שתירץ עכ"פ הרי חזינן דלשיטתייהו עיקר הסברא דרבא משום דכאן נמצא כאן היה כיון שראו אותו עדים יוצא מקרטובא מסתמא הוא אותו האיש שהיה דר בקרטובא משא"כ בנ"ד שלא ראה אותו העד באוטייאן אולי יש לחוש לפי שיטתם שמא אחר בא מאוטייאן אשר היה שמו כשמו והוא זה שמת וזה השמעון בעלה של האשה הנ"ל אזיל ליה לעלמא: ולכאורה נפלאתי על דברי רבינו הגר"א ז"ל שכ' בש"ע (סי' י"ז ס"ק ע"א). דמש"כ הרב הרמ"א שם די"א דכ"ז דוקא שהזכיר העד שם עירו וכ' רבינו הגאון ז"ל שהוא עפ"י שיטת הרמב"ן והרשב"א והנ"י הנ"ל משום דאמר מקרטובא עכ"ל. והרואה יראה שעפ"י שיטת הראשונים הנ"ל לא די במה שהזכיר שם העיר לבד ועיקר סברתם הוא משום דהעידו העדים שבא עמהם מקרטובא ואמרינן שכאן נמצא כאן היה קודם ולא חיישינן לאיש אחר שבא שם משא"כ היכא שלא ראו העדים אותו יוצא מהעיר הנ"ל הרי אין כאן הסברא של כאן נמצא כאן היה וכ"כ הגר"א בעצמו (שם בס"ק ע"ה) לרמב"ן ורשב"א שהשוו לגט ובגט לא מהני שמו ושם אביו ואפילו שם עירו לא מהני אלא כאן נמצא כאן היה ובמקומו. וכן הרואה בריב"ש (סי' תק"ח) בעובדא דאברהם פרחי יראה ג"כ דס"ל דלשיטת הרמב"ן והרשב"א לא די בשם עירו לבד וידוע שדברי הרמ"א ז"ל נובעים מתשובת הריב"ש ותשובת הר"ן ומהרי"ק כרשום בש"ע שם בהג"ה (אמנם יש לדחוק ליישב דברי רבינו הגר"א ז"ל דכונתו שלדעת הרמב"ן והרשב"א ודאי בלא שם העיר לא מהני כלל אבל אין כונתו דלשיטתם די בשם העיר לבד. כמש"כ בעצמו ס"ק ע"ה עכ"פ לנ"ד לכאורה אף שהזכיר שם העיר יש לחוש לפי שיטת הרמב"ן והרשב"א ז"ל): אך אף אם כן הוא אין לנו לחוש לזה מאחר שרבינו הב"י אשר מימיו אנו שותים דבריו בש"ע הוא עפ"י שיטת הרז"ה והרא"ש ז"ל דס"ל אליבא דהרי"ף ז"ל לחלק בין גט למיתה ולשיטתייהו אף בחדא ריעותא דשכיחא שיירתא או הוחזקו לא חיישינן במיתה לתרי יצחק משום דבעיגונא הקילו וכש"כ בנ"ד דלא שכיחי שיירתא במקום המיתה ולא הוחזקו ולפי דברינו האמורי'