חוט המשולש חלק ג' קנב

מהגאון ר' אליעזר יצחק זצ"ל סימן א שאלה בנדון עגונה העתק מהג"ע מהבד"צ דק"ק אוטייאן: במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הר' ר' יוסף מארקיל בן אבא חייט מפה והעיד בפנינו ב"ד הח"מ בתורת עדות כדת בזה"ל איך בין גיגאנגען קיין שוביץ בין איך גיקומען אין אקרעצמע סמוך לשוביץ האב איך גיפונען אין קרעצמע איין מענטשין וואס ער פארט פון שטעטיל אונ ער האט דער ציילט דארטין אז ער האט אוועק גיפירט אין שטעטיל אריין איין בר מינן מקבר צו זיין. אונ ער האט דער ציילט פאר דיא בעלת הבית פון קרעצמע דיא יסורים וואס ער האט גיהאט פון דעם מת. ער האט אים גיפונען ער ליגט קראנק אין איין הויז פון איין אינו יהודי בכפר סמוך לשוביץ. האט דער מת בייא אים גיבעטין ער זאל אים ניט אוועק ווארפין אליין בבית אינו יהודי איז ער בייא אים גיזעסין שני ימים אונ אויף דעם דריטען טאג איז ער גישטארבין. אונ בעת אז ער איז בייא אים גיזעסין האט ער דער ציילט פאר אים אז ער איז פון אוטייאן ושמו שמעון נאדעגעלער (והוא כפר כמו שני פרסאות סמוך לאוטייאן) אונ ער האט גילאזין אווייב. דער נאך בין איך אוועק גיגאנגען לעיר שוביץ האב איך גיזעהען מיינם איין בעקאנטען מענטשין. ער איז איין אוטייאנער ודר בשוביץ ושמו שאול בן ברוך בלעכער האט ער מיר דער ציילט אז ער איז ניט לאנג גיקומען פון בית הקברות אונ ער האט מקבר גיוועזין איין מענטשין פון אוטייאן ושמו שמעון נאדעגעלער ע"כ תורף דברי העד כפי הגב"ע שקבלנו ממנו ולא יזדקקו שום רב ומ"צ להשיא האשה מ' חייענע בת שמואל הלז עד שיצא הדבר עפ"י רבני גדולי זמנינו הראויים להוראה בענין כזה ולראיה באנו עה"ח יום ו' עש"ק ג' אדר תר"י פה אוטייאן נאום צבי הירש במה' תנחום זללה"ה מ"ץ דק"ק אוטיין נאום יעקב בהרה"ג מוהרר"ד זללה"ה ונאום ארי' ליב במה' צבי הירש זללה"ה תשובה בעז"ה ע"ד השאלה דשאילנא מקדמייכו באשה עלובה מק"ק אוטייאן המתגוררת במחנם מכמה שנים והיא עגונה יותר משמנה שנים שלא יודעת מבעלה אנה הוא בא ובשנת תר"י שמעו שבעיר אוטייאן נשמע שמת בעלה ונסעו שמה והביאו גב"ע לפני בד"ץ דק"ק אוטייאן כאשר מועתק לפנינו אות באות אשר לא הוגד בהגב"ע שלה שם אבי המת רק שמו שמעון נאדעגעלער ואמר המת שהוא מק"ק אוטייאן זהו תורף השאלה וד' הטוב ינחני בדרך אמת בתורתו הק' לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בא"י למדני חקיך: והנה לכאורה הדבר הזה מבואר בש"ס יבמות (דף קט"ו ע"ב) בעובדא דיצחק ר"ג ופליגי שם אביי ורבא אי חיישינן לתרי יצחק וקי"ל דהלכתא כרבא דלא חיישינן לתרי יצחק וכן כתב הרמב"ם ז"ל (בפי"ג מה"ג ה' כ"ד) והובאו דבריו בשו"ע (סי' י"ז סעיף י"ח). בא א' ואמר לנו אמרו לי ב"ד או אנשים כשתלך למקום פ' אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ובא השליח ואמר לנו והשליח אינו יודע מי הוא זה הואיל ואנו יודעין פ' הידוע בשם זה אשתו מותרת ואין אנו חוששין שמא יצחק בן מיכאל אחר שמת וכ"ה מבואר בתשו' הרא"ש כלל נ"א במעשה דמכלוף בן מלול שהתיר הרא"ש ז"ל מהך עובדא דיצחק ר"ג המבואר בש"ס הנ"ל ואף כי בעובדא דהרא"ש ז"ל לא הזכירו שם מקומו רק שמו ושם אביו לבד ואף שנמצא שם בתשובה חולק על הרא"ש ז"ל הכריע אותו הרא"ש ז"ל להתירא והשיב על כל דבריו: לכאורה אין בנ"ד מכל הנ"ל שום פקפוק לבד מאשר לא הזכיר העד שם אבי המת ובכל עובדין הנ"ל הזכיר העד שם אבי המת אשר נדבר בזה אי"ה להלן בעז"ה: אמנם באשר מעכ"ת תלה עצמו בדברי הב"ש והט"ז והאריך בדבר לבאר שיטת הראשונים מסוגיא דפ"ג דגיטין (דף כ"ז ע"ב) במצא גט אשה בשוק אי בעינן תרתי לריעותא הוחזקו ושכיחי שיירתא. או גם בחדא לריעותא חיישינן עכ"פ לא ידעתי מאי שייכות הוא לנ"ד להתגולל על עלובתא דא באשר גם חדא לריעותא לא מצינו בה דהא לא הוחזק לנו עוד שם אחר שמעון נאדעגעלער לא במקום שמת ולא במקום אחר וגם לפי דבריו המקום שמת לא שכיחי בו שיירתא כאשר העלה מעכ"ת בעצמו אשר בנ"ד אין בו שום ריעותא מריעותות