חוט המשולש חלק א' צט

בכלל זה דאמרינן בפ' הגוזל דגזילת עובד כוכבים אסור והיינו טעמא דעושק נמי גזל הוי. ואיסורא דעובד כוכבים לאו מלשון גזל ילפינן דניבעי דווקא כעין ויגזול את החנית. אלא מואכלת ילפינן וכל שממון עובד כוכבים ת"י והוא תובעו ואינו משלם לו הרי זה נקרא אכילה דאסור וכמ"ש לדעת הרמב"ם. ואמנם לפי דבריהם קשה הכא בסוגיין דמשני רבא. כאן בגזילו כאן בהפקעת הלוואתו והיינו מאי דאמר ר"ע דאין באין בעקיפין מפני ק"ה הא לא"ה שרי היינו בהפקעת הלוואתו אלמא דהפקעת הלוואתו מותר מן התורה ומפני ק"ה בלבד אסור. וקושיא זו הקשה בכ"מ שם ובבד"ה בח"מ סי' שנ"ט. והנראה בעיני דס"ל דהפקעת הלוואה דקאמר רבא לאו היינו עושקו מהני טעמי דכתיבנא ועוד דרבא גופיה קאמר בב"מ (דף קי"א) זהו גזל זהו עושק עיי"ש אלא הפקעת הלוואה דהכא מיירי שלא בא ממון הכותי לידו בתורת חוב והלוואה ע"מ להחזיר ממון לידו אלא שיש לכותי עליו חוב ממקום אחר דומיא דמכס דחייב הוא לכותי ששכר המכס שלא בא ממון הכותי לידו או דומיא דעבד עברי למאי דס"ד דאין גופו קנוי. דאע"ג דבא ממון העובד כוכבים לידו מ"מ לא בא לידו דרך חוב להתחייב בחזרת הממון אלא שבא לידו דרך מקח שקנה אותו למעשה ידיו וכל זה אינו בכלל עושק דעושק לא מקרי אלא שבא ממון לידו בתורת חיוב חזרה לבעלים או בעושק שכר שכיר דמה שמשתכר אצלו הוי כאלו בא ממונו לידו בחיוב להחזיר לו וכן כתב הרמב"ם שם לפרש איזהו עושק יע"ש אבל כל כה"ג אינו העושק והגזל המפורש בתורה ואינו נקרא אכילה דנלמוד מואכלת כו' ובכה"ג דוקא הוא דאמר ר"ע שאסור מפני ק"ה בלבד ועיין בב"מ (דף קיא ע"ב) דעבדינן צריכותא לגזל ועושק שכר שכיר דמשם יש ללמוד דהיכא דלא אתי לידיה ממון העובד כוכבים ולא טרח ביה דומיא דמכס גרוע טפי מהיכא דאתי ממון לידיה או טרח ביה. וכן נמי אפילו אתי ממון לידיה כיון דבדרך מקח אתי לידיה דמיא לאונאה ואין להאריך דהחילוק נכון דבכה"ג לא הוי בכלל ואכלת. ומיהו היכא דאין כאן מי שיודע בדבר ס"ל להראב"י דהוי בכלל טעותו של עובד כוכבים שטעה מעצמו וכן כשאין תובעין אותו אין זה בכלל ואכלת דואכלת לא מיקרי אלא או שנוטל ממון מיד ליד מעיקרא בתורת גזל או שבא לידו בתורת חיוב חזרה ואינו רוצה לשלם כשתובעין אותו דהשתא מקרי אכילה שגוזל את ממונו בחזקה ואלמות וכן נראה מסוף דברי הראב"י שם יע"ש: ומיהו עוד קשיא בדברי הרמב"ם במ"ש בפ"ה מהל' גזילה דבמוכס קצוב בימים הקדמונים והעמיד ישראל ממונה לגבות מכס זה אסור להעביר המכס בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך כותי עובד כוכבים וכל העובר ה"ה בכלל גוזל. ואמאי הרי בכה"ג הפקעת הלוואתו מיקרי. ועלה דהך מלתא הוא דמייתינן הך דרבא דמשני כאן בגזילו וכו'. ומה לי בין מוכס עובד כוכבים או ממונה מעובד כוכבים. ואפי' הממונה ישראל מכל מקום הרי עיקר המכס של עובד כוכבים הוי וקושיא זו הקשה הכ"מ שם ובב"י סי' שס"ט ומה שתירץ בזה הוא דוחק. וכבר עמד ע"ז במשנה למלך שם ודחה תי' הכ"מ ותירץ הוא בדרך אחר. אמנם גם תירוצו תמוה. ואין דבריו מובנים חדא דבעיקר הממון אין בו גזל דלא הוי אלא הפקעת הלוואתו. תדע דוודאי דכל ישראל שחייב ממון לאיזה כותי שחייב הוא לשלם גם מהלכות מדינה ואטו משום זה היה כל הפקעת הלוואה גזל. ועוד וודאי דגם במוכס ששוכר מן המלך דינו הוא שלא יבריחו ממונו. והדרא קושיא לדוכתין דמה לי מלך כותי או מוכס כותי: והיה נראה בעיני לחלק. משום דבמכס שהיה למלך עצמו. דינא דמלכותא הוא שהסחורה משועבדת למלך עד כדי קצבתם דומיא דאמרינן בפסחים (דף ו') בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה. ואע"ג דמצי מסלק ליה בזוזי. וכן עיסת ארנונא היתה פטורה מן החלה אי לאו משום דלית לה קלא. וה"ט משום דיש למלך זכות בגוף הבהמה והעיסה עד שיסלק לו בזוזי. ודומיא דהכא בכל ענין מסי המלך מן הסחורות יש למלך זכות ושעבוד בגוף הסחורה עד שיסלק ליה בזוזי. וכיון שכן הוי דומיא דאמרינן בע"ע משום דגופו קנוי ה"ל גזילו כשמפקיע א"ע ממנו. משא"כ בכותי ששכר המכס שלא קנה אלא סך המעות המגיע מן הסחורות. ואין לו זכות ושעבוד בגוף הסחורה. ומה"ט הוצרך לשנויי במוכס עובד כוכבים ולא מוקי במלך עובד כוכבים ואפילו ממונה ישראל: מיהו גם זה אינו נוח לי. דמאן לימא לן שלא קנה מן המלך כל זכותו וכחו. ויש לו ג"כ זכות ושעבוד בגופי הסחורה. ועוד שנראה מדברי הרמב"ם דעיקר טעמא דמוכס כותי אנס הוי משום דסתם לוקח יותר מכדי קצבתו. ומה"ט מפרש נמי דשינויא דרב אשי קאי נמי אהך דאין פורטין וכמ"ש כל מפרשי הרמב"ם שם וגם נראה מדבריו דאפילו במוכס של מלך נמי כשהממונה עליו אדם שידוע עליו שהוא נאמן ואינו לוקח יותר מכדי קצבתו דאסור להבריח דהרי כתב להדיא ולא עוד אלא שהמבריח עצמו מן המכס הזה וכו'. משמע להדיא דווקא בכה"ג הוא דאסור להבריח: וע"כ נראה לי דהרמב"ם מפרש הך דרב אשי במוכס כותי משום דסתמו נוטל יותר מכדי קצבתו דהו"ל גזלן ומשום הכי היה מותר להבריח ולאו משום דהפקעת הלוואתו מותרת דס"ל לרב אשי דגם הפקעת הלוואתו נמי אסור כמו גזילו דהיינו עושק והכא משום דסתמי' גזלן הוי ונוטל יותר מכדי קצבתו מיהו בישראל כה"ג וודאי אסור דאטו מפני שיש לחוש שלא יגזול הישראל ממנו יהא הוא גוזל את ישראל דמה שהוא כדי קצבה דינא דמלכותא דינא והמעביר הרי זה גזלן וכן כתב הב"י להדיא בח"מ סי' שס"ט דאפילו בישראל החשוד ליקח יותר אסור להבריח משום דבתר גנבא וכו' וזהו דין התורה דאפי' בכה"ג