חוט המשולש חלק א' צח

מן התורה אין בו איסור אפי' מדרבנן אבל לר"ע דס"ל הך דק"ה לדידיה ודאי אפי' אי הוי גזל כותי אנס מן התורה מותר מדרבנן הוי אסור מפני ק"ה דומיא דס"ל בהפקעת הלוואה. אבל איהו גופיה ס"ל דגזל כותים אסור מן התורה. אלא מהא דאמר בהפקעת הלוואה איכא למילף למ"ד גזל כותי אנס מותר דמדרבנן מיהת אסור כן נראה בעיני בדברי רש"י: ובזה אתיין דבריו שם שפי' דלא סתרן אהדדי ואינו סותר לפשט הסוגיא דכאן ע"פ פירושו ודלא כמ"ש הש"ך בחו"מ (סי' שנ"ט) בשם הרש"ל דרש"י ס"ל דאפילו למ"ד גזל כותי אנס אסור אינו אלא מדרבנן וכן כתב הב"ש באהע"ז (סי' כ"ח) יע"ש והדבר תמוה בעיני היאך יתכן דרש"י יסבור כאן דכל פשט סוגיא דפ' הגוזל מוכח להיפך ע"פ פירושו בעצמו וכמ"ש וגם דבריו בסנהדרין מראין להיפך בדבור שאח"ז ומה שכתב הב"ש מדברי רש"י דסוכה יתבאר אי"ה לקמן [ועוד יתבאר לקמן בס"ד מסוגיא דבכורות ראיה ברורה דלמ"ד גזל כותים אסור מדאורייתא הוא דאסור] בס"ד ואין להאריך בזה שאין בו צורך כ"כ לעניננו: והנה בהפקעת הלוואה נראה להדיא מדברי רש"י דס"ל דאפילו בהפקעת חוב גמור שלוה מן הכותי אנס ע"מ לפרוע בו מעות נמי אין בו איסור דאורייתא אבל מדברי הרמב"ם בריש הל' גזילה נראה להדיא דהפקעת חוב שלוה מן הכותי שוה באיסור כמו גזילו שכתב שם. ואפי' עובד כוכבים אסור לגזלו או לעשקו ואם גזלו או עשקו יחזיר ואיברא דבכסף משנה שם כתב דאסור מדרבנן קאמר. אבל בעיני הוא תמוה אי כוונתו דאעושק בלבד הוא דקאמר אסור מדרבנן הרי הרמב"ם השוה גזל ועושק כהדדי בחד לישנא. ומפשט לשון הכ"מ נראה יותר דכוונתו לפרש דברי הרמב"ם דבין גזילו בין עשקו איסורו מדרבנן. ודלא כמ"ש הב"ש באהע"ז שם דהכ"מ מפרש לדברי הרמב"ם דעשקו בלבד הוא מדרבנן אבל גזילו אסור מן התורה אלא נראה מדיוקו דבין גזילו בין עשקו מפרש דמדרבנן קאמר ודברי הרמב"ם אי אפשר לפרש כלל דמחלק בין גזילו לעשקו וכן ראיתי בחידושי הר"ן בסנהדרין שם שכתב דנראה לו מדברי הרמב"ם בפ"א מהל' גזילה דס"ל כמ"ד גזל עובד כוכבים אסור מדרבנן ואמנם אין דיוקו שם מובן יע"ש: ובאמת לא נראה כלל לפרש דברי הרמב"ם דמדרבנן קאמר בין גזילו בין עשקו. חדא דבריש הל' גניבה כתב כל הגונב ממון וכו' עובר בל"ת וכו' וא' הגונב ממון ישראל וא' הגונב ממון עובד כוכבים. וא' הגונב ממון גזול וכו' אלמא דס"ל דגניבת עובד כוכבים אסור מן התורה. וכן יראה ממ"ש שם בפ"ב דבגניבת כותים והקדש משלם את הקרן ואינו משלם את הכפל שנאמר לרעהו ולא להקדש ולא לעובד כוכבים אלמא דס"ל דעובד כוכבים לא אימעוט אלא מכפל אבל קרן חייב לשלם לו מן התורה דומיא דהקדש. ודין גניבת העובד כוכבים מדין גזילו הוא דנלמד. וכמ"ש הרב המגיד בפ"א מהל' גניבה וכענין זה השיג הש"ך בחו"מ (סי' שנ"ט) על הכסף משנה בזה יע"ש. ועוד שכתב בפ"ז מהל' גזילה דין זיין הנשבע לעובד כוכבים משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו משלם הרי להדיא דמדין חומש הוא דאימעוט אבל קרן חייב לשלם מן התורה. וע"כ צ"ל כן מדאיצטריך קרא דבעמיתו למעוטי עובד כוכבים מחומש ועוד שכ' בפ"ז מה' גניבה. ואסור להטעות את הכותי בחשבון אלא ידקדק עמו שנאמר וחשב עם קונהו אלמא דפסק כר"ע דדריש כן. ור"ע הא יליף מקרא דגזל הכותי אסור מן התורה. וכן בפי"א מה' גזילה כתב דאסור להטעותו לעובד כוכבים. ומוכח שם דאפילו שלא במקום חילול השם אסור דבטעותו שטעה מעצמו הוא שמחלק שם בין איכא ח"ה להיכא דליכא יע"ש וכן יש להוכיח מדלא מחלק הכא בגזל ועושק בין היכא דאיכא ח"ה להיכא דליכא מכל הלין נראה להדיא דס"ל להרמב"ם דבין גזל בין עושק הכותי אסור מן התורה: ומה שדקדק הכ"מ מדלא כתב עובר בלאו. נראה בפשיטות דלאו דלא תעשוק ולא תגזול לא קאי אעובד כוכבים דהתם כתיב רעך ואימעוט עובד כוכבים מלאו ואיסור גזל ועושק דכותי מקרא דוחשב עם קונהו או מקרא דואכלת כו' ילפינן והתם ליכא לאו ואיסורא בעלמא הוא דילפינן דאסור לגזול את העובד כוכבים וס"ל להרמב"ם דה"ה עשקו דבקרא לא מפרש לשון גזל דנימא דווקא כעין ויגזול את החנית וכן איכא למידק מהא דדרשינן מדכתיב לכל אבדת אחיך ומדאיצטריך אחיך גבי אבידה ש"מ דגזל כותי דאסר רחמנא לאו דווקא כעין ויגזול את החנית אלא בכל ענין אסור לעכב ממון הכותי ולהכי איצטריך קרא באבידה וכן יש ללמוד מדאיצטריך רעהו בנזקי שור למעוטי דכותים ודווקא בהך הוא דאימעוט והא דדרשינן ראה כו' נמי דווקא בכה"ג הוא דהוי וכן כתבו התוס' בפ' שור שנגח יע"ש ודלא כמ"ש הר"ן בחידושי סנהדרין שם להוכיח מכאן דהלכה כמ"ד גזל כותי אסור מדרבנן יע"ש: ונחזור לעניננו דדעת הרמב"ם דבין גזל בין עושק הכותי אסור מן התורה. ונראה לי שכן דעת המרדכי בשם ראב"י בפ"ק דקדושין שכתב שם וז"ל. אמר רבה עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה כ' מ"ר רב צדק אם הקיף או הלוה עובד כוכבים לישראל ומת אם אינו מחזיר ליורשין קאי בעון. וכתב ראב"י דוקא אם ידוע ליורשין או לאחרים שהוא חייב כיון שתובעין אותו הוי גזל. וקיי"ל בהגוזל בתרא דגזילת עובד כוכבים אסור. אבל אם אין ידוע ליורשין או לאחרים אפי' גזל לא הוי ואינו חייב להחזיר ליורשים עכ"ל. והרמ"א בחו"מ סי' רפ"ג כתב דברי הראב"י הנ"ל בשו"ע כמ"ש במרדכי, ומכאן נראה להדיא שדברי הסמ"ע שם הם ממש כדברי הראב"י הנ"ל בטעמו כמפורש בדבריו להדיא ושפיר השיג שם על הע"ש בטעמו יע"ש: והנה מדברי הראב"י אלו משמע להדיא כשאינו משלם החוב כשתובעין אותו מקרי גזל והוי