חוט המשולש חלק א' פא

שיש לחלק בין פצוע לסריס אינו נראה עכ"ל העתקתי לשונו מפני שאנו למדין ממנו כמה דברים שהעיקר דר"י בריב"ב פליג והלכתא כותי' ושאין לחלק בין ימין לשמאל ושכבר פשטה ההלכה בימיו להקל בזה ומעשה רב וכל המעיין השופט בצדק יראה ששיטה זו היא המרווחת שבכל השיטות ולכולהו אית להו פרכא לבר מהא דל"ל פירכא. וכל ההשגות שהשיגו הרמב"ן והנמשכים אחריו על ר"ת היינו רק על מש"כ לחלק בין פצוע לניטל אבל אי נימא דפליגי והלכה כר"י בריב"ב משום דמתני' דכרמא הוא ע"ז אין השגות הרמב"ן. אלא מ"ש שם דלשנא דאין לו אלא ביצה א' מתחילת יצירתו משמע. ומה שנסתייע שם מן הירושלמי וז"ל שם והכי אמרינן בירושלמי תני ר"י בריב"ב אומר שמעתי בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה א' ואינו מוליד זהו סריס חמה. אר"י שמעתי הלכה כר"י בריב"ב ולית אנא ידעית ממאן שמעית. אמר ר' אמי לא הוי ר"י שמע לה מבר אינש זעיר שמואל אמר אם יבא לפני בעל ביצה א' אני מכשירו ר"ח אמר דו סבר כר"י בר"י ב"ב אר"י בר חנן ובלבד בשל ימין אתא עובדא קמי' דר' אמי א"ל אין ברתי את שרית לי' אלא הוי ידעית דלא מוליד והוי ר' זעירא מקלס לי' דו הוא מקיים מלתא על בורי' כו' פצוע אית תנא תנא כו' הוו בעיין מימר כו' עד רבנן כו' כמובא באות א' שמעי' מינה דמ"מ דלר"י בר"י ב"ב בכולן כשר ובי"ש קתני וקיי"ל כוותי' דמתני' דכרמא הוא עכ"ל הרמב"ן ז"ל: והנה אף אי נימא דמסקנת הירושלמי הוא דבי"ש פליגי אכתי ש"ס דילן עיקר דבש"ס דילן משמע דהא דאמר שמואל פ"ד בי"ש כשר לאו משום דס"ל הלכתא כר"י בשריב"ב כדאמר ר"ח בירושלמי אלא דבר חדש הוא שחידש ואף דמדלא אמר שמואל הלכה כר"י בשריב"ב ליכא לאוכוחי מידי דאיכא למימר הא דנקט סתמא פ"ד בי"ש כשר אתי לאוסופי על ידי רעמים וברד דלא משתמע מהא דר"י בריב"ב. אך מדרשא דרבא פצוע הפצוע הרי נמי לא משתמעי אלא מתחלת יצירתו ואפ"ה עלי' דשמואל אמרה רבא היינו דכתיב פצוע וכו' משמע בהדיא דדינא דפ"ד בי"ש כשר חדתא הוא לרבא שלא שמעה אזנו מעולם (ודוחק גדול לומר דמתניתא דכרמא לא ידע רבא) והיינו כדכתיבנא בשיטת ר"ת דר"י בריב"ב אבי"א קאי ושמואל הוא שחידש דבי"ש כשר: ומש"כ דלישנא דאין לו אלא ביצה א' מתחלת יצירתו משמע. ע"ז קשה טובא קושית ר"ת דאי בי"ש הרי אפילו שתיהן נמי כשר ומה שנדחקו ליישב דה"ה שתיהן רק מלתא דשכיח נקט אכתי בהא לא מתיישבא שפיר הא דאמר שמואל בירושלמי אם יבא לפני בעל ביצה א' אני מכשירו ר"ח אמר דו סבר כר"י בריב"ב ואם איתא דשמואל אבי"ש קאי ואפי' בשתיהן נמי מכשיר אמורא הי' צריך לפרש דבריו: ותו הא דאמר ריב"ח ובלבד בשל ימין אי אתחלת יצירתו קאי לא ידעתי היאך נפרש דהא בי"ש אפילו תרווייהו נמי וכן אי גרסינן בשלימין נמי לא שייך אתחלת יצירתו ודוחק רב ועצום לומר דלשמואל לאו אתחלת יצירתו קאי אלא ע"י רעמים וברד דהא ר"ח אמר על דו סבר כר"י בריב"ב ולשיטתו ר"י בריב"ב אתחלת יצירתו קאי: אלא המחוור הוא דבסוגיא דירושלמי נמי סברי התם כולהו אמוראי דבי"א פליגי זולת הנך דהוו בעיין למימר כו' ושמואל נמי דאמר אם יבא לפני בעל ביצה א' אני מכשירו אבי"א קאי ומשום דסבר כר"י בריב"ב דקאי נמי אבי"א וליכא פלוגתא בין הירושלמי לש"ס דילן רק במאי דנקט בירושלמי בברייתא דר"י בריב"ב ואינו מוליד בש"ס דילן ל"ג לי' וסמי חדא מקמי תרתי וכן אדחי הא דאינו מוליד מעובדא דאסתתם גובתא כמ"ש הרא"ש וכן מאי דאמר ריב"ח בירושלמי בלבד בשל ימין בש"ס דילן לא מחלק בזה אבל תרווייהו ס"ל דבי"א פליגי רק הנך דהוו בעיין למימר כו' הוו סברי דבי"ש פליגי ואדחו דבריהם משינויא דר"א ב"פ כמו שסיימו התוס' ומשמע התם מתוך המסקנא דאיירי בי"א: [ויש מקום אתי ליישב שיטת הרמב"ן ודעימי' נגד שינויי' דר"א גם לפי גירסתינו בשינוייא דר"א כולה דרבנן היא דהיש"ש כ' וז"ל ומה שהקשה הרא"ש ז"ל ומאחר שאינו מוליד למה הוא כשר ונוכל לומר דל"ד קאמר שאינו מוליד לעולם אלא הוא בחזקת שאינו מוליד וכו' והנה מש"כ לפרש בדברי רא"מ דאמר לההיא הוי ידעית דאינו מוליד ודאי הוא דוחק גדול שאמורא לא יפרש דבריו ויאמר אל האשה בפירוש דאינו מוליד. אבל גברא רבא אמר מלתא פתח לנו פיתחא שנוכל לפרש כן אינו מוליד דקאמר בירושלמי בדברי ר"י בריב"ב וקצת יש סיוע לדבריו הא דאמר דאינו אלא כסריס חמה וסריס חמה גופא הוא רק בחזקת שאינו מוליד כדפריך הש"ס לקמן (דף פ') וניחוש שמא הבריא והנה לפי גירסת היש"ש שהוא כגירסת התוס' שהביאו בשם הירושלמי כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד אכתי לאו פיתחא רווחא הוא כל כך לומר דאינו מוליד ל"ד אבל לפי גירסת הרש"ל ודעימי' שהביאו בשם הירושלמי כל שאין לו אלא ביצה א' ואינו מוליד ניזיל בפתחא רויחא יותר לומר דל"ד הוא שאינו מוליד אלא אפי' אם אינו מוליד כשר ועפי"ז נוכל לומר דפלוגתא דאמוראי הוא בירוש' אם אינו מוליד דוקא או ל"ד כולהו סברי אי בי"א בהולדה תליא מלתא דאי בי"א ואינו מוליד ליכא מאן דסבר לאכשורי וכסברת הש"ס דילן וכמש"כ הרא"ש ומש"ה מוקמי הנך אמוראי דבירושלמי דר"י בריב"ב אבי"ש קאי משום דסבר דאינו מוליד דוקא הוא דאי בי"א ואינו מוליד ליכא לאכשורי ור"א דמוקי פלוגתייהו בי"א היינו משום דסבר דאינו מוליד ל"ד וטעמא דפלוגתייהו הוא כמו בש"ס דילן לשי' ר"ת דטעמא דר"י בריב"ב דשרי הוא משום דבר הולדה הוא. ור"א דאמר לההיא אתתא הוי ידעית דאינו מוליד דוקא קאמר דאינו מוליד לעולם וכדכתיבנא והיינו דקלסי' ר' זעירא ואמר דהוא מקיים מלתא על בורי' דהיינו לאפוקי משינוי' דר"א ב"פ דאמר שינוי' קומי דר"ז וקלסי' לר' אמי דהעיקר כדבריו שאינו מוליד דוקא הוא ופלוגתייהו בי"ש הוא ולא כשינויי' דר"א הרי דר"ז גופא לא קיבל לשינויי' דר"א דאתמר קומי' כן נראה להמליץ בעד רבינו הרמב"ן ז"ל ודעימי' אפי' לפי גירסתו בשינוי' דר"א כולה רבנן הוא והמחוור הוא דהוי גירסתייהו כולה ר"י הוא והאי קשיא אכתי לא מתיישבא הא דאמר ריב"ח בירושלמי ובלבד בשל ימין ומחוורתא כשיטת ספר התרומה בשם ר"ת שהיא השיטה הברורה והמחוורת בירושלמי ולית עלה פרכא כלל ע"כ הג"ה]: ולא להכריע באתי כי מי יתיצב לפני בני ענק ואולי גי' אחרת הי' להם. ונראה דגי' הרמב"ן וסייעתו הי' בירו' בשינויי' דר"א כולה דר"י היא. ולא באתי אלא