חוט המשולש חלק א' נט

רישא חזקה) מסיים שם ולשוק נמי לא כר"מ דחייש למיעוטא הרי להדיא דעת רש"י דלרבנן באמת תנשא לשוק מטעם רובא אף דאיכא תרי חזקי נגדה: ותו נצטרך לדחוק ולומר דר"י ור"ל פליגי פלוגתא רחוקה דע"כ נימא דלר"י מדאורייתא הוי תרי חזקה כפלגא ופלגא נגד רובא דל"ל דמחומרא דרבנן הוא דחיישינן לתרי חזקה אבל מדאורייתא רובא עדיף דא"כ נימא דהא דתולין דהיינו לא אוכלין ולא שורפין היינו דהא דאין אוכלין הוא מדאורייתא משום דרובא וחזקה רובא עדיף והא דאין שורפין הוא מדרבנן משום דחיישינן לתרי חזקה והרי בברייתא דתניא כוותי' אמרינן דחכמים עשו כמו שיש בו דעת לשאול אלמא דהא דלא אוכלין הוא מדרבנן הא מדאורייתא הוי טהרה גמורה אע"כ יצטרך לומר דלר"י מדאורייתא חיישינן לתרי חזקות נגד רובא ולר"ל אפי' מדרבנן לא חיישינן מדשורפין נמי לר"ל (וגם לשי' התוי"ט פ"ג דטהרות נצטרך לדחוק כן) והוא דוחק לומר דפלגינן פלוגתא רחוקה כהאי: ותו דא"כ לר"ל דס"ל דשורפין נמי ע"כ לא חייש לתרי חזקה וא"כ לר"ל הדרא לדוכתא קושית הריב"ש מ"ט דלא אזלינן בתר רובא דלאבד גבי ספינה ויצטרך לדחוק ולומר דר"ל לס"ל הא דרובן לאבד או דמוקי מתני' דר"א בן פרטא כר"מ דחייש למיעוטא ידעתי כי שערי תירוצים לא ננעלו בפני חכם כמי"ב. אמנם ראה אבי ראה כמה דחוקים נקבל עלינו לסבול לפ"ז: ודברי בעל נ"ב אינם לא מקרא ולא משנה שנדרוש עליו תילי תילים לעשות סניגרון לדבריו ובלי ספק דאשתמיטתי' להרב בעל נוב"י סוגיא דב"ב דרובן לאבד ומה הרעש הלא מצינו גם לגדולי הראשונים כן וגם בש"ס אמרו אשתמיטתי': ואשר הוכחתי במכתבי הראשון דאם מתגלגל וטבע במים נוכל לצרף אומדנא משום דרובא לא חיי אחר הגלגול והראי' מדמהני בדיעבד מה ששהו עליו במקום הטביעה עד שת"נ ולהנך דמשערי בב' שעות הרי המים מגלגלין אותו בזמן כזה יותר מכדי שליטת עינו השוהא עליו פה. ושמא הוא יצא ועלה שם במקום שנתגלגל בסוף הב' שעות אלא דעל הגלגול לא חיי רובא והשיב כת"ר ע"ז שיש חלוקים בזה כי כשהמים רדופין והרוח מצוי המים נושאין אותו במהירות יותר מגמלא פרחא ואם שט נגד המים המים מוליך אותו לאט וכן הבטת האדם אינו שוה בהר ובמישור וביום בהיר ובמעונן עכ"ד כת"ר. לא ידעתי מה משיג כת"ר עלי דהחלוקים ברורים ופשוטים והמה לי לסייע דהא בדיעבד ודאי שרינן לה בכל גווני אף אם השוהה עליו עובר במקום מישור וביום המעונן והנטבע מתגלגל לצד שהרוח מסייע דבכה"ג הוסיף מר דשט במהירות יותר מגמלא פרחא: ומר נמי כ' דדרך דוגמא תפס רש"י שיעורא דפרסה ואף אי נימא דשיעורא דרש"י הוא לחומרא דאף ביום המעונן יוכלו לראותו עד פרסה מ"מ שיעור פרסה הוא כדרהיט גמלא פרחא הוא זמן מועט מאוד אלמא דע"י גלגולו במים רובא דרובא לא יוכלו לעלות אחר זמן מועט מאד. ואם כוונת כת"ר לחלוק עלי במ"ש דאחר הגלגול לא חיי. וע"ז השיג כת"ר דחיי לעולם שיעור ב' שעות אלא שתש כחו ואין יכול לעלות ואי משום הא אכתי לא תברא. דהא לטעמא דמר נמי עכ"פ אחר הגלגול רובא דרובא אינו יכול לעלות ע"י דף וכיוצא בזה ותהוי משום תשות כחו עכ"פ כל שראינוהו מתגלגל במים כבר נפקא לה מאיסורא דאורייתא ונוכל לצרף אומדנות: ואולי כוונת כת"ר לחלוק על מ"ש סתם דאחר הגלגול לא חיי רובא דרובא ודעת כת"ר דבעינן דוקא גלגול רב כדי שליטת העין כדסיים כת"ר שבנ"ד הוי תוך שליטת העין ובהא מודינא דלהנך משערי בב' שעות לא שרינן לה בדיעבד אלא במתגלגל בכדי שליטת העין דוקא אמנם מ"ש מר דבנ"ד נפרד העד ממנו תוך שליטת העין מדראוהו הערלים שעמדו על הגשר ולא ידעתי מה זו ראי' וכי במקום הטביעה הוא הגשר ובגב"ע מבואר שכבר הי' מגולגל חצי שעה ויותר ואח"כ נפרד העד ממנו ואני נתגדלתי בווילנא ויודע אני כל המקומות המבוארים בגב"ע אף שאיני יודע מדת המרחק על בוריה: אמנם לפי דמיוני יש ממקום הטביעה עד הגשר ההוא יותר מאלף אמה ועד ממקום שראוהו ערלים הוא כמה אלפים אמה ודברי הט"ז ר"ס נ"ח לא שמיע לי דפשטא דסוגיא דאריתא דדלאי מריש הסוגיא שם עד סופו משמע ודאי שאין חילוק בין טריפות לתשלומין דמיתה מדמותבינן התם מתשלומין אהא דטריפות ר"ן ואף שיש לדחוק ולישב אבל אי משום רומיא דבדברי הטור ניקו אנן ונדחוק בסוגיא ודאי טפי ניחא לשנוייא כשינויא דהב"ח המובא גם בט"ז שם דדעת הטור הוא משום דהוי ספיקא דדינא בין תרי לישנא ויש לי לרצות בסוגיא דאריתא דדלאי אמנם אנכי הרואה שאין דעת כת"ר נוחה במה שאני משיג על החכמים לזאת ראיתי כי טוב לי לקצר בדברים שאינם נוגעים לדינא דידן: ואשר בעיני כת"ר יפלא על מ"ש דמסתברא דהנך דמחמירי לשער בב' שעות היינו מחומרא דרבנן ולענין לכתחילה וע"ז הקשה כת"ר דהא במשאל"ס לא נאמר שיעור שת"נ אלא לענין דיעבד ומדכתבו האי שיעורא במשאל"ס אלמא דבדיעבד פליגי עכ"ד. אם באמת כתבו שיעור שתי שעות במשאל"ס ברור ופשוט כמ"ש כת"ר אבל ספרי המחמירים אינם בידי והנה קונטרסי הראשון כתבתי בקאוונא ובבואי לביתי כתבתי על הגליון כמה הגהות ובאות ט' כתבתי על הגליון הגה"ה וז"ל והנה ס' הרא"ש אין בידי לראות היכי קאי הא דמשער בשתי שעות ואולי נאמרו דבריו במשיל"ס ולענין לכתחילה כדכתיבנא אבל בריב"ש (סי' שע"ז) מביא שיעור ב' שעות לענין קולא אלמא דס"ל דדין גמור הוא לשער בב' שעות ולא מחומרא דרבנן בעלמא ואכתי איכא למימר דכשהמים באו לתוך גרונו ופיו מודו לשער בשיעור זוטא דמהרי"ט עכ"ל הגהתי. ומ"ש שאין לסמוך על ר"ב אשכנזי שהביא בשם הרמב"ם להקל בדיעבד בטביעה