חוט המשולש חלק א' נו

אינו חשוב להצטרף והיינו דלא חשיב לי' הכא כנ"ל א"כ לפ"ז בגוסס ובכל רובא כדומה שהמיעוט עומד נגד הרוב ואינו מגרע כחו של הרוב אינו מצטרף עם החזקה ואמרינן רובא וחזקה רובא עדיף: אמנם כיון דלדעת הריב"ש אם נשאת תצא וגם לדעת ר"ת הנ"ל בכ"מ מצרף המיעוט עם החזקה וגם הרמב"ן בחידושיו והביאו הרשב"א מיישב קושיא הנ"ל בתי' אחר וכעין זה נתכוון התוי"ט (פ"ג דטהרות מ"ח) ולא נחתי להך חילוקא דהרשב"א הנ"ל דלדידהו סברי הנך רבוותא דבכ"מ מצרפין על החזקה. וגם הריטב"א והביאו הנ"י שם שתי' הא דלא חשיב נמי שם המיעוט שאין מתעברות והו"ל תרי מיעוטי דמיעוט שאינו מתעברות גרוע הוא ובכלל מיעוטא דמפילות חשבינן לי' דלהוי תרווייהו מיעוט שלם א"כ כיון דמצרפין נמי מיעוט שאינם מתעברות למיעוטא דמפילות דלא להוי מיעוטא דמיעוטא ע"כ סברי דמצרפין נמי לחזקה מיעוט שעומד נגד הרוב א"כ בכ"מ דאיכא מיעוט מצרפין לחזקה יש לחוש להני פוסקים ואם נ"ת: ועיין בב"ש (ס"ק ק"ב) ודבריו אינם מבוררים שכתב שם בפשיטות ל"ד בנטבע במשאל"ס אלא ה"ה בכ"מ שעפ"י הרוב הוא מת ל"ת ולא הרגיש שכמה גדולי פוסקים סברי אם נ"ת וכנ"ל ועוד שכ' אח"כ אבל היכא דקתני במתני' אין מעידין הוא מחלוקת הריב"ש והרי"ו שמשמעות דבריו דברוב הכל מודים דאם נשאת ל"ת וז"א כמו דפליגא באין מעידין פליגי נמי ברוב אם תצא ותלי' חדא בחברתה דהא קתני נמי במתני' אין מעידין עד שת"נ אבל הגוסס דלדעת הריב"ש תצא ה"ה בכל רוב ולדעת הרי"ו ל"ת וכנ"ל: ועתה נחזור למ"ש דלסברא דילי' דרובן למיתה הוא פלגא וכד נצרף פלגא דהנפילה עושה מיתה הו"ל רוב גמור לא ידעתי כוונתו ואין זה רוב אלא ס"ס דבכל ס"ס איכא ב' ספיקות להקל ואפ"ה אסרו הט"ז והש"ך שם בסי' ק"י והט"ז החמיר אפי' בכמה ספיקות ואע"ג די"ל שהמה סברי שהוא מדרבנן מ"מ כבר צווח ככרוכי' הגאון בעפ"י והביאו דבריו בש"ת ש"י לחלק י"ד שמ"ח וכ' כל המתיר ע"פ ס"ס כמה פגע באיסור דאורייתא וכו' איסור א"א שקרוב להרבות ממזרים בישראל ח"ו והיינו מטעמא דס"ס גרוע מרוב ונראה שהש"י הודה לדבריו א"כ אפי' לכת הסוברים דהיכא דאיכא רובא אפי' דאיכא חזקה נגדה לא מצרפינן רובא לחזקא ואם נשאת ל"ת מ"מ בס"ס גם המה ס"ל דאם נ"ת ואף שהבאתי בתשובתי שם כמה גדולים שחלקו עליו וגם אנכי עמדתי בפרט זה וישבתי לדברי הרשב"א ואכמ"ל מ"מ אין לסמוך להתיר עפ"י ס"ס לחוד רק לעשות איזה סניף בעלמא: ועוד מה דפשיטא לי' למר להרמב"ם דסבר דספיקא דאורייתא הוא מדרבנן בנ"ד נמי מדרבנן היכא דאזלי החזקה ואני אומר דבנ"ד י"ל דגם הרמב"ם סבר דהוא מדאורייתא לפי הגירסא בפ"ט מה' ט"מ דבר שחייבנו על זדונו כרת ספיקו אסור מה"ת ולגירסא זו הסכים הכ"מ שם ע"ש א"כ בספק א"א לכ"ע מה"ת ואף שי"ל לגירסא זו מהא דפריך רבא בריש האשה בתרא מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו דהא שנא ושנא דבאיסור כרת ספיקא דאורייתא מש"ה החמירו בספיקו משא"כ באיסור לאו וכ"כ י"ל מהא דאי' בסוטה (ד' כ"ט ע"א) דקאמר אלא לאו ש"מ כאן שיש בו דעת לשאול כאן שאין בו דעת לשאול דמנ"ל לחלק בהכי דלמא מש"ה בספק טומאת בשר שהוא ספק לאו יאכל משום דספיקו דרבנן משא"כ בסיפא שהוא ספק טומאת הגוף שהוא בכרת דספיקו מדאורייתא מש"ה לא יאכל מ"מ שערי תירוצים לא ננעלו ואכמ"ל ואין להקל נגד הכ"מ שסבר גירסא זו לאמת: ומה שהשיג על היש"ש שפסק דמשיאין את אשתו אחר ג"י שהוא גוסס יפה כיון ומצאתי בשו"ת ז"י בשם גיסו הגאון מהור"ר דוד שהי' אב"ד בק"ק אה"ו שהשיג ג"כ עליו. ומה שצירף מר היתר מהא שכ' הרמב"ם מ"ה לפמ"ש הסמ"ע בסי' רפ"ז ס"ק ט"ו דאין יורדין לנחלה אלא כששמעו שמת דאל"כ קשה רישא לסיפא כקושיית הכ"מ שם אין זה צירוף לנ"ד כיון שלא שמע אח"כ שמת ואע"ג דבתש' מבי"ט מצרף היתר זה שאם הי' חי היה שב לביתו זה דוקא בשאר עגונה ולא במשאל"ס דשם י"ל דבא באיים רחוקים ולא יכול לשוב לביתו: והנה הרביתי מילין בדברים פשוטים מה שאין דרכי בכך אמנם כוונתי הוא לבאר טעמי ונמוקי מה שלא רציתי לצרף למנין להתיר כי אין ההיתר פשוט ע"פ רוב הפוסקים אך כיון שכבר יצאתה בהיתר ע"פ חכמי ווילנא בצירוף מעכ"ת אינני עורר ע"ז כיון דלדעת המהרי"ט והב"ח יצאתה מאיסור דאורייתא וגם בתשובת פמ"א ח"ר שאלה ל"ו סומך עליהם אם זה אמת שראה העד שהיה שעה קלה תחת המים בפ"א ולא הוציא ראשו בינתיים וגם בתשובתי שם כתבתי קצת היתר מטעמים אחרים ע"ש א"כ כיון שהתירו לא יצאת מהיתרא הראשון ויש לסמוך ג"כ קצת על ר"א מוורדין להתיר במשאל"ס בחזקות מוכיחין שנטבע ואני מבטל דעתי נגדם ועתה מבוקשתי שיהיה הדיבור מצוי בינינו ולכתוב לי איזה חידושי תורה ונחת ינחת בו ומחמת טרדא אקצר יום ג' טו"ב למב"י תקס"ב פה בריסק דליטא: סימן ח שלמא רבא משמיא וחיים לכבוד הוד הדרת אהובי ש"ב ידיד התורה אוהבה ומשחרה ימצא טעמה כי טוב סחרה אשר יאמרו כי הוא זה סיני ועוקר הרים התלוין בשערה כבוד הרב המאה"ג המפור' לטיבותא בר פחתי כבודו הגדול ושמעו הולך בכל מקום מוכתר בשמעתתי' דמבדרן מופלא שבסנהדרין זה שמו הטוב הרב בעל מנחת אהרן נ"י: על הדברות הראשונות שמסר לי הרב הר"ח כהן תשובת כת"ר בענין העגונה דווילנא שמתי