חוט המשולש חלק א' נה

מאי קאמר דהא ע"כ הני רבוותא הנ"ל דסברי דבעינן ב' שעות הוא לענין דיעבד דאם נשאת היכא דלא שהה העד שיעור שתי שעות תצא דאי דלא תנשא לכתחילה היכא דלא שהה שיעור הנ"ל מאי אריא דלא שהה הא אפילו שהה כל היום כולו לא תנשא במשאל"ס דחיישינן שמא עלה מרחוק או שמא דף של ספינה נזדמן לו או גלים טרדוהו ואפי' אבד שמא לא תנשא ומדכ' במשאל"ס דשיעור שהה עד שת"נ הוא ב' שעות ע"כ הוא לענין דיעבד שאם שהה שם פחות משיעור זה אף אם נשאת תצא: ומה שהקשה מר על התוי"ט פ"ג דגיטין מב"ב (ד' קנ"ג) כבר כתבתי לעיל דלק"מ ואדרבה על הריב"ש הנ"ל יש להקשות שמוקי המתני' דגיטין להדיא דמיירי דוקא בדלא שהה א"כ קשה אמאי נקיט המתני' שאבדה בים שהוא משאל"ס ואמאי לא קתני שאבדה במים שהוא נמי משיל"ס אך באמת דזה לק"מ דלפי פי' רש"י ולכל הפוסקים דהפי' שאבדה היינו שטבעה ממש י"ל דהמתני' רבותא קמ"ל דאפי' שאבד ממש בים שהוא מים שאל"ס אפ"ה נותנין עליו חומרי חיים מדאורייתא לאפוקי מדעת ר"ב אשכנזי שמדייק מלישנא דפי' המשניות שם דהיכא שטבעה ממש במשאל"ס אפי' לא שהה עד שת"נ אפ"ה המה בחזקת מתים לגמרי א"כ גם על התוי"ט יש ליישב שמפרש המתני' בדלא שהה דוקא ונקיט מים שאל"ס לרבותא כנ"ל: ומה שרוצה מר לסמוך א"ע על ר"ב אשכנזי הנ"ל היכא שטבעה ממש הוא בחזקת מתים לגמרי אף בדלא שהה עד שת"נ כבר כתבתי בתשובתי שם שכל הפוסקים חלקו עליו ובטלה דעתו נגד הנך רבוותא ועוד אף אם נאמר דהאמת הוא שהרמב"ם בפי' המשניות שלו דבר כן מ"מ הרי הרמב"ם בחבורו (פי"ג מה' גירושין ה' כ') סבר דאף בנטבע ממש במשאל"ס היכא דלא שהה העד עד שת"נ אם נשאת תצא וכמו שמדייק הכ"מ שם מלשונו הזך ע"ש א"כ חזר ממ"ש בפי' המשניות וכלל הוא בין הפוסקים היכא שבספר הי"ד סותר למ"ש בפירוש המשניות מה שפסק בחיבורו הוא עיקר דפי' המשניות עשה בילדותו ואח"כ חיבר הספר הי"ד א"כ אין כאן שום דיעה להקל בדלא שהה עד שת"נ אף בנטבע ממש ואין לסמוך ע"ד ר"ב אשכנזי אף לעשות סניף: ועתה אתווכח עמו מה שמפלפל בחכמה והעלה שמותרת להנשא אף לכתחלה ויסוד הדברים הוא שספק אחד שמא מת מהנפילה ממקום שתי קומות שעושה ספק מיתה ואיכא עוד ספק לפי סברתו דהא דלא אזלינן בתר רובא גבי ספינה שאבדה משום היכא דלא שהה אף דרובן למיתה מ"מ אינו רוב גמור: אך עכ"פ הוא ספק מיתה א"כ כד מצרפין ספיקא דנפילה לספיקא שמא מת במשאל"ס הו"ל רוב גמור דאזלינן בתרי' מדאורייתא ולטעם הריב"ש דמש"ה לא אזלינן בתר רובא במשאל"ס היכא דלא שהה משום דאיכא ב' חזקות נגד הרוב א"כ להרמב"ם דספיקא דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן היכא דליכא חזקה לאיסורא וא"כ בנ"ד אי לאו דאיכא בה חזקת אשת איש הוי שרי מדאו' מחמת ספיקא שמא מת מהנפילה אלא מחמת חזקה הוא דאסירא מדאורייתא א"כ כבר אזדא לה חזקת אשת איש נגד הך ספיקא למשווי' איסורא דאורייתא וא"כ נגד רובן לאבד לא פש נגד הך רובא אלא חזקת חיים והדרינן לכללא דרובא וחזקה רובא עדיף ואע"ג דלהריב"ש אף ברובן למיתה אם נשאת תצא: אמנם דברי רי"ו עיקר והביא לכמה ראיות מדברי תוס' דגוסס ומשאל"ס בחדא מחתא דאם נשאת ל"ת עכ"ד בקצרה ואני אומר לא כמו שסבר מר דהריב"ש הוא יחידאי בהא דהיכא דאף דאיכא רוב אם נ"ת כמו בגוסס וכדומה אלא דכמה גדולי פוסקים החמירו יותר דבכ"מ דאיכא חזקה נגד הרוב לא אזלינן בתרי' לחומרא דטעמא דהריב"ש הוא דוקא בא"א משום דאיכא שני חזקות נגד הרוב אמנם דעת ר"ת בבכורות (ד' כ') דבגוסס אם נשאת תצא מטעמא דהיכא דאיכא חזקה נגד הרוב סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא וכמו שפירש המהרש"א בתוס' שם ועיין בהרא"ש שם וכבר הבאתי בתשובתי שם וכ"נ בהרא"ש בפ' האשה שהלך שהקשה לפיר"ת מהא דמשאל"ס דאמרי' אם נשאת לא מפקינן מיני' אע"ג דאיכא חזקת אשת איש ומיעוט נצולין ולא חיישינן למיעוטא וחזקה ותי' דשאני הני דהוי מיעוטא דלא שכיח כלל ואפילו ר"מ דחייש למיעוטא למיעוטא דל"ש לא חייש ע"ש א"כ הרי לך להדיא דבמעוטא דשכיח כמו בגוסס וכדומה אם נ"ת ועוד שלשה גדולי פוסקים הלא המה הרי"ף והרמב"ם והטור נמי סברי כר"ת שהרמב"ם פסק (פ"ג מה' יבום ה' ט"ז) האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך לא תתייבם ולא תנשא ע"ש כסתמא דמתני' וכ"נ פסק הרי"ף שם והטוש"ע באה"ע (סי' קנ"ז) ע"ש וע"כ דטעמייהו דאע"ג דהגמ' מוקי שם המתני' כר"מ דחייש למיעוטא מ"מ להמסקנא שם אתי המתני' נמי כרבנן משום דאיכא חזקה וסמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא וכמ"ש הרא"ש שם לדעת ר"ת והנ"י שם א"כ כיון דהני ג' עמודי עולם וגדולי פוסקים סברי בחדא שיטה כדעת ר"ת מי יכול להרים ראש להקל נגדם: הן אמת דלפמ"ש הרשב"א בחידושיו יש ליישב הנך רבוותא דסברי דהמתני' דפ' האשה שהלך אתי כרבנן וכנ"ל דקשה הא דאמרינן בפרק עשרה יוחסין גבי תינוק שנמצא בצד העיסה ורבנן אמרי מיעוטא כמאן דליתא ורובא וחזקה רובא עדיף ותירץ דשאני האי מיעוטא דהכא משום דהאי מיעוטא מרע הרוב ממש ומן הרוב אתה מסלקו כלומר מאותו חלק המרובה שמתעברות יש מקצתן שמפילות ולפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזקה אבל התם שהמיעוט ההוא אינו ממעט ומגרע כחו של הרוב ממש אלא שהוא מיעוט העומד לגמרי כנגד הרוב מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף כלל ודוגמתו ה"נ מיעוט שאינו מתעברות