חוט המשולש חלק א' נד

וכשהוא עומד בגומא איפכא וכ"כ יש חילוק בשליטות העין בין יום ברור ליום המעונן: ומ"ש רש"י דהחשש הוא שמא יצא ברחוק פרסה בודאי דוגמא בעלמא נקיט וכפי הנראה מרש"י בכמה מקומות. אלא שהטעם הוא פשוט כשלא שהה שיעור עד שת"נ חיישינן שמא יצא במקום שנטבע ובשהה שיעור עד שת"נ והביט מד' רוחותיו שלא יצא בכאן א"כ כשהוא מונח בכאן תחת המים בודאי הוא מת במקומו אך שהחשש הוא שמא המים נשאוהו למרחוק תחת המים עד שאין העין יכול לשלוט לראות ויצא משם מ"מ רובן למיתה מחמת שכבר נתתשש ולא יכול לעלות בעצמו ומיעוטא שנצולין שבעצמו יעלה משם או ע"י גלים או ע"י דף של ספינה ואף שאין העין שולט לראות לשם עדיין הוא בתוך שיעור שת"נ מ"מ שיערו חכמים בין שהמים נשאוהו במהירות או לאו או שאין העין שולט לראות ברחוק וכנ"ל מ"מ כשהוא תחת המים בכדי שאין העין שולט לראות לשם נתתשש כחו: ועיין בתשובת הב"ח סי' ע"ט ובתשו' פ"י לחלק אה"ע ש"ז ימצא כדברי א"כ בנ"ד כשהעד הלך משם עדיין היה בתוך שליטת העין שאם היה עומד שם היה יכול לראות אותו יותר וכמבוא' בג"ע שהנכרים שעמדו על הגשר ראו אותו אח"כ כשהוא עולה מתחת הקרח והיה עדיין בתוך שליטת העין ופשיטא דחיישינן שמא עלה משם ליבשה וחושש אני לאיסור דאורייתא ובפרט שלא היה הכל תחת המים וכמה פעמים היה צף על המים וכמבואר בגב"ע שם: ומ"ש מר שהדבר מסור לחכמים לשער בכל אדם שיעור שת"נ לפי חיותו וחלישותו כו'. באמת שגם הב"ח מחלק בכה"ג בתי' הנ"ל דבבור שיש לו ד' מחיצות אפשר לחיות שם ב' שעות ע"י שמטפס ועולה ובמשאל"ס לא בעינן כולי האי ע"ש: אמנם הפ"י בתש' הנ"ל לא רצה לסמוך ע"ז וגם הריב"ש והר"א ששון ומהח"ש כתבו סתמא ששיעור כדי שת"נ הוא ב' שעות ולא נתנו דברים לשיעורים א"כ מאן חשיב ומאן רקיע להקל נגדם לעמוד על אומדנא שלנו מה שהוא ספק א"א. ומה שהביא ראיה דיוכלו לשער כמו בכל האיסורים כגון במוצאי שבת ביום המעונן ביצא ספק מלבו מותר לעשות מלאכה וכן להאכיל ביה"כ למסוכן עפ"י אומדן הדעת ומה יפה כחו של איסור כרת זה משאר איסורי כרת ומב"ד עכ"ד. ראיה זו איני מכיר דבמוצאי שבת לאו משום אומדנא הוא דבין יממא ובין לילה לא טעו אינשי וכדאיתא בפרק קמא דפסחים (דף יב ע"א) ואין חילוק בין צפרא לרמשא: ועיין בנודע ביהודה תק"ע שמ"א (דל"ט ע"ג) ועוד דהתם הטעות בכל אדם שוין ואין כל אדם יכול לטעות יותר מכפי השיעור שמבואר בפסחים שם לכל חד כדאית ליה ומש"ה עבדו הרחקה באכילת חמץ בע"פ דגזירה הוא משום יום המעונן כדאסיק רבא שם משום דאין שום אדם יכול לטעות יותר ובודאי לא יטעה לאכול חמץ אחר חצות א"כ אם ממתין במ"ש כפי השיעור שיכול לטעות בודאי הוא לילה משא"כ בשאר איסורים שאין אומדנא של כל אדם שוים לא שמענו בשום איסור דאו' להתיר ע"פ אומדנא ליתן תורה לכל א' בידו. וגם הראיה מלהאכיל ביה"כ למסוכן אין לדמות כלל לשאר איסורי דאורייתא דהתם משום פיקוח נפש דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב אפי' לקולא וגם משונה משאר אומדנא דממונא דאזלינן בתר רוב דעות וגבי מסוכן אזלינן לקולא ולא אזלינן בתר רוב דעות וה"ט משום ספק נפשות להקל: ועתה נעמוד על היסוד ההיתר שכתב מעכ"ת שהפילוהו המים בכח גדול לערך ב' קומות האיש. הנה היתר זה כבר הרגיש הרב מו"ה חיים מטשעכנאוויצייע. וכתבתי בתשובתי שם שאין ראיה משם שהנפילה מגובה ב' קומות הוא ספק מיתה אלא דר"ל שיוכל להיות שימות בו אם הוא אדם חלוש והא דנקיט לא מת לאו משום דרובן למיתה אלא שהתנא הורה לנו סדר בית הסקילה. ונקט לישנא דלא מת משום דאיכא מיעוטא מתים אף מזה ויותר מזה איתא במתניתין שם אחר כך וא"ל רגמוהו בכל ישראל אף שמעולם לא שנה בה אדם אלא דהורה לנו סדר בית הסקילה וכדאיתא בגמ' שם: ועוד נ"ל דבשלמא גבי בית הסקילה נופל על לבו וכדאיתא במתניתין שם ובהרמב"ם פ' ט"ו מה' סנהדרין משא"כ בנ"ד אפשר שנפל בענין שלא יפסידהו הנפילה וכדאיתא בפ' א"ט (דף נא ע"א) הני דיכרא דגנבי גנבי אין חוששין משום ריסוק אברים כו' ע"ש. ויותר מזה הביא הפר"ח בי"ד (סי' נח ס"ק כד) בשם הרוקח שכל שנפלה ולא נודע אם על מתני' או על צלעותיה מותרת בלא בדיקה דס"ס הוא ושרי א"כ אם נאמר בספק איסור להתיר מכ"ש בספק א"א להחמיר ואף לדעת הפר"ח שהחמיר בזה היינו שחוששין להחמיר ולא להקל: ומ"ש מר מהא דמהני בדיקה לענין טריפות אף אם נפלה ממקום גבוה מאוד אין ראיה. די"ל דשאני התם כיון שאנו רואין הבהמה חיה לפנינו מש"ה הוא דמהני בדיקה אבל מסתמא א"ל דרובן למיתה ע"כ ע"ז אני אומר לא כן אבי במחכ"ת. אדרבא איפכא מסתברא דיותר מצוי שנטרפה בהנפילה משתמות בהנפילה דזה לא שכיח וכדאיתא בט"ז שם בשם הרש"ל והסכים עמו הט"ז דמש"ה בחה"מ לענין נזיקין שפטור המזיק אא"כ יש י"ט בבור ולא חשבינן מכריסו ועד ארעא דאם מת חשיב ליה כאונס לענין תשלומין אבל לענין טריפות חשבינן י"ט עם הצירוף שי"ל שנטרפה מהנפילה ע"ש ואדרבא דמשום הכי בעינן בדיקה שיש ריעותא לפנינו שלא הלכה אבל מן הסתם אפשר לומר דהמיעוט הוא שנטרפה בהנפילה וכו' ומ"ש מר דאף הנך דסברי דשהה כדי שת"נ הוא ב' שעות הוא מדרבנן אבל מדאורייתא כ"ע מודים דסגי בשיעורא דמהרי"ט ואם נשאת בשיעורא דמהרי"ט לכ"ע ל"ת לא ידענא