חוט המשולש חלק א' נג

מידי דהא באמת אזלינן בתר רובא אף בממונא ברוב גמור ועיין בספרי מ"א פ' בן סורר ומורה מה שישבתי שם קושית התוס' בטוב טעם ע"ש: ולשיטה זו שפיר יש לאוקמי הך דר"א ב"פ דאבדה ספינתו מיירי אף בדשהה עד שת"נ והיינו אף בדשהה יש מיעוט המצוי שנצולין ואפילו הכי אם נשאת ל"ת משום דאזלינן בתר רובא אף דאיכא חזקה נגדה וניחא נמי הא דנותנין עליו חומרי חיים אף בבת כהן לישראל דכיון דלא הוי מיעוטא דמיעוטא י"ל דהחמירו נמי בשאר איסורין מדרבנן וכמ"ש התוס' בהחולץ (דף לו ע"ב ד"ה הא כו') אף דליכא חומרא דערוה ע"ש: ולפום הצעה הנ"ל י"ל כדעת הנ"ב הנ"ל היכא דלא שהה ליכא רובא למיתה אלא דהוי פלגא ופלגא ואפ"ה אזלי הסוגיא דב"ב כהוגן והיינו הא דפריך אביי השתא ומה ספינה שרובן לאבד כו' קאי הק"ו מהיכא דשהה כדי שת"נ משום דהמתניתין סתמא קתני ספינה שאבדה במים דמשמע אפילו היכא דשהה כדי שת"נ דנותנין עליו חומרי חיים מדרבנן וע"כ איכא מיעוטא המצוי דנצולין וכנ"ל: אך משום הכי אינו בחזקת חיים מה"ת משום דאיכא רובא נגד החזקה וכנ"ל אמנם בממונא כה"ג דלא אזלינן בתר רובא לא היה מוציאין מיד המוחזק כנ"ל א"כ שם אף שהיה רוב חולין למיתה היה המתנה בטילה דאוקי ממונא בחזקת היורשין מכ"ש חולין שרוב חולין לחיים לכש"כ ולפי שמשמע מהתוס' שם דמדמינן לה לספינה המטורפת בים וכו' ואפ"ה חשבינן להו בחזקה שהם חיים עדיין כו' ע"ש בלאו הכי לק"מ אלא באמת שדברי התוס' שם משולל הבנה אם לא שהיה להם גרסא אחרת בגמ' ע"ש א"כ לפ"ז השגתו של הנ"ב על הריב"ש כראי מוצק לפי שיטתו דסבר דרובא וחזקה רובא עדיף לא הוי צריך להך סברא דבמשאל"ס יש שני חזקות נגד הרוב דהא אף בשני חזקות אזלינן בתר רובא אלא דמש"ה בדלא שהה אם נ"ת משום דהוי פלגא ופלגא ובדשהה רובן למיתה ומש"ה לא תצא ומתניתין דפ"ג דגיטין מיירי בכל גוונא אף בדשהה וקאי הק"ו של אביי מדשהה וכנ"ל: ולשיטה זו ניחא הא דקתני במתניתין ספינה שאבדה בים שהוא משאל"ס וכמ"ש התוי"ט והיינו מדלא קתני שאבדה במים דמשמע נמי משיל"ס וכדאיתא האי לישנא במתני' בפ"ב דיבמות שם דהמתני' רבותא קמ"ל דבמשאל"ס אף בדשהה שיעור עד שת"נ אפ"ה נותנין עליו חומרי חיים מדרבנן אף לענין ב"כ לישראל משום דיש מיעוט שנצולין וכנ"ל ומעתה נסתלק נמי מה שהקשה מר על התוי"ט דמוקי המתני' בדשהה וקשה מסוגיא דב"ב הנ"ל די"ל דהק"ו של אביי קאי מדשהה וכנ"ל ועיין בתוס' ב"ב שם בתי' השני ודו"ק: מיהו בלא"ה לא ידעתי מאי קא קשיא ליה על התוי"ט היכא ראה בדעת התוי"ט שמפרש דהמתני' מיירי דוקא בדשהה לא קאמר אלא המתני' מיירי במשאל"ס והיינו דמדייק לישנא דמתני' וכנ"ל א"כ מיירי מתניתין אף בדשהה עד שת"נ אמנם מיירי המתני' נמי בדלא שהה א"כ לפי טעם הריב"ש דמ"ה אם נ"ת דאיכא שני חזקות או כפי טעם של מעכ"ת שאינו רוב גמור ג"כ לא קשה על התוי"ט די"ל דהמתני' סתמא קתני ומיירי נמי בדלא שהה ופריך אביי שם מהיכא דלא שהה אמנם מ"מ המתני' דגיטין מיירי נמי בדשהה: ועוד נ"ל אם נניח הסברא במשאל"ס ליכא שני חזקות נגד הרוב משום דתליא חדא בחבירתה אמנם היכא דשני חזקות אינם קשורים יחד עדיף מרוב וכמש"ל דזה תלי' בפלוגתא דרבוותא. ג"כ מיושב על הנ"ב מגמ' הנ"ל דב"ב די"ל דבאמת דבמשאל"ס היכא דלא שהה הוא פלגא ופלגא ואביי פריך שם מדשהה והיינו דאע"ג דבשהה הוא רק דרבנן משום דאיכא רובן למיתה ורובא וחזקה רובא עדיף דאע"ג דאיכא ב' חזקות חזקת חיים וחזקת א"א מ"מ הני ב' חזקות הכל חד הוא דא"א לחזקת א"א בלי חזקת חיים מ"מ לענין שיתבטל המתנה איכא ב' חזקות שאינם קשורים חדא בחבירתה דהיינו חזקת חיים וחזקת אוקי ממונא בחזקת היורשין הני ב' חזקות אינם קשורין זה בזה דאף אם לא היה חזקת ממונא ביד היורשים היה חזקת חיים ולא איתרע החזקה דאף על גב דהיה מוציאין מהיורשים היינו משום דרובא וחזקה רובא עדיף: אמנם מ"מ הוא חזקה וכ"כ איפכא ויליף אביי שפיר הק"ו כיון שאמרו בספינה רובן למיתה ונותנין עליו חומרי חיים משום דיש מיעוט שנצולין א"כ ה"ה שנצול מחליו וכמ"ש התוס' שם בתי' השני א"כ אף במיעוטא שנצול מחליו מהראוי שיתבטל המתנה משום דאיכא ב' חזקות טובות נגד הרוב חולין שרוב חולין לחיים כו' ונרויח בתירוץ זה שעולה אף לסברת התוס' ריש פ"ק דסנהדרין הנ"ל דברוב גמור אף בד"מ אזלינן בתרה ואין חלוק ברוב גמור בין ד"מ לאיסורא א"כ לא יעלה תירוץ הנ"ל ומיושב בתי' זה ודו"ק: ומה שמחולק עם הנ"ב בפי' הש"ך כפי הנראה הדין עם הנ"ב כי הוא מביא ראיה לדבריו ומר חולק עליו בלי טעם וראיה ולא רציתי להאריך בזה כי הדברים ארוכים ועתיקין ע"כ לא רציתי לבלות זמן בזה ואף זמן מועט. ועתה אכתוב כפי סדר קונטריסי בריש מילין האריך מר בטעמים שונים מה שיש חילוק בין לא שהה עד שת"נ ובין שהה ורוצה לדמות הילוך היבשה להילוך המים ומדקדק בלשון רש"י שמא יצא ברחוק פרסה: ולפענ"ד האריכות אך למותר כי בודאי אין לדמות יבשה לים כי כשהמים רדופים ויש רוח בעולם. המים נושא את האדם במהירות מה שלא יכול לרדוף על היבשה בגמלי פרחי וכשהוא שט נגד המים המים מוליך אותו לאט וגם הבטת האדם אינו שוה כשהוא עומד על ההר שולט העין לראות למרחוק