חוט המשולש חלק א' נא

וכה הראני במכתב כת"ר אליו כתוב שחפצו לראות דברי תשובתי בזה הנני שולחה לידידי וישים נא עין עיונו על דברי ויודיעני אשר עם לבב חכם בזה ואני הנני לעיין באמרי נועמו ואשיב לכבודו אשר תעלה במצודתי וכעת מאין פנות פנאי לזה כי עתה באתי מדרכי ולא הי' לי פנאי אף לתקן סידור קונטרסי הלז אשר סדרתי בקאוונא בחוסר כל הספרים הנצרכים לעיין בהם רק עפ"י שהי' רשום בזכרוני ובבואי רשמתי אשר נתווכחתי עם בעל נו"ב מידי עברי על דבריו והוא ית"ש למען חותמו אמת יורני דרך האמת בתורה דכתיב בה אמת ושלום רב יקבל כנפשו ונפש החיים באאמ"ה מוהרי"ץ זללה"ה מוולאזין. יום א' י"ב אדר א' תקס"ב לפ"ק: סימן ז מה שהשיב הגאון הגדול בעהמ"ח ס' מנחת אהרן לאא"ז הגאון מוהר"ח ז"ל: חד חד נחית לעומקא דדינא פלפולו עצום וסברתו נכונה עיניו כיונים על אפיקי הש"ס והפוסקים אין דבר סתום לפניו דלא שלטא ביה עינא ה"ה אהו' ש"ב חביבי וידידי הרב הגאון המאה"ג החריף ובקי המפורסם בעוצם בינתו ובקיאותו ובחוץ תרונה חכמתו כש"ת מ' חיים נ"י: הנה זה זמן כביר אשר הגיעני אגיה"ק ושו"ת בעסק עגונה שבעלה נפל במשאל"ס בכחא דהתירא עדיף חכם מנביא אשר העלה בעוצם חכמתו להתיר ואל ירע בעיניו אשר עצרתי עצרת הדברות ולא השבתי עד כה דע אהו' ש"ב ידידי חבילות טרדן עמסוני וכתרוני ואיני מופנה מכל צד ובשגם שאין הדבר נחוץ לשעה כי שמעתי שכבר יצאה בהיתר ע"פ בד"ץ דק"ק ווילנא בצירוף כבוד מעכ"ת אמנם מחמת שערבים עלי דבריו הנעימים פניתי א"ע על זמן מועט וראיתי ממש כל ההתירים שהביא מעכ"ת הרגשתי גם כן וכתבתי בתשובה בקצרה וכאשר הוא למראה עיניו: אך שלא מלאתי לבי להתיר שמיראי הוראה אנכי ולא עלי הדבר מוטל וכבר היא מחלוקת ישינה בין גדולי הפוסקים בתשובת מהרי"ק שהמ"ר מי"ט מקיל בדין משאל"ס אף בלי ראיה ברורה ותולה א"ע במ"ש המרדכי בשם ר"א מורדין שיש להתיר במשאל"ס אף בלי ראיה ברורה ע"י חזקות מוכיחות שנטבע והב"י בתשובה שם החמיר אף במשאל"ס שלא התיר רק בראיה ברורה ע"ש באריכות וכמו כן אנכי שלא מצאתי ראיה בפירוש לא לאיסור ולא להתיר רק שהנחתי על חכמי הדור מי שלבו שלם בדבר יכול להקל אך שכתבתי שם הכל בקצרה ע"כ אפרש שיחתי: ובריש מילין אפלפל מה שמטייל בה מענין לענין באותו ענין בתשובות נ"ב שמ"ג מה שהביא ראיה נגד הסברא של הריב"ש דמש"ה לא אזלינן בתר רובא במשאל"ס משום דאיכא נגד הרוב תרי חזקה ותרי חזקה עדיף מרובא וכתב מעכ"ת דרש"י ס"פ י' יוחסין (פ' ע"ב) סבר דאף דאיכא תרי חזקה נגד הרוב אפ"ה רובא עדיף מהא דסברי רבנן בתינוק שנמצא בצד עיסה דנטמא העיסה דרובא וחזקה רובא עדיף דאע"ג דהתם איכא תרי חזקה נגד הרוב לשיטת רש"י טהרה דתינוק ודעיסה ואני אומר דאין משם ראיה לסתור דאע"ג דמוכח שם דתרי חזקה לא עדיף מרובא: אמנם גם רובא לא עדיף מתרי חזקה והו"ל פלגא ופלגא ומש"ה סבר ר"י שם דאין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה ותניא כוותי' והא דקאמרינן רובא עדיף מחזקה לא עדיף ממש אלא כמו פלגא ופלגא וכמו כן מוכרחים אנו לפרש לדעת הנ"י שסבר דלענין הלכתא היכא דאיכא תרי חזקה נגד הרוב הו"ל פלגא ופלגא וכמ"ש התוי"ט פ"ג דטהרות מ"ח ע"ש ואדרבה דלפ"ז מיושב לשיטת רש"י קושיית התוס' וא"צ לתירוץ שאין זה רוב חשוב וגם מש"ה איצטריך הגמרא אליבא דרבנן לומר דעשאוהו כמו שיש בו דעת לשאול וכמו שמתרץ התוי"ט שם דעת הנ"י ע"ש: וגם מיושב קושית התוס' לר"מ מרפ"ב דיבמות דסובר שם דהו"ל פלגא ופלגא ובקידושין שם סבר דרוב כמאן דליתא די"ל דביבמות שם ליכא אלא חד חזקה נגד הרוב מש"ה סבר סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא משא"כ בקידושין שם דאיכא שני חזקה נגד הרוב דבחד חזקה הו"ל פלגא ופלגא ונשאר עוד חזקה דטהרה מוקמינן אחזקה. וטהור לגמרי א"כ אף רש"י מודה לסברת הריב"ש דבמשאל"ס דאף דרובא למיתה אפ"ה אם נ"ת דאיכא שני חזקה נגד הרוב והו"ל פלגא ופלגא: אמנם כ"ז כתבתי לפי דעתו דסובר דלשיטת רש"י נמי איכא חזקת טהרה דתינוק אך שאין האמת הכי חדא שאין לתינוק חזקת טהרה דנגיעה די"ל דנגע באמו בעת הלידה שהיא טמאה לידה וכמ"ש התוס' ר"פ בנות כותים (דף לב ד"ה והטבילוה) ע"ש וגם דשמא היתה המילדת טמאה ועוד דאע"ג דרש"י לא סבר דהתינוק טמא ודאי משום דנשים טמאות גופפות ומנשקות אותו מ"מ מידי ספיקא לא נפיק ועיין בפ"י בקדושין שם דבזה מיושב קושית התוס' קצת על רש"י א"כ כמו לשיטת התוס' שאין לתינוק חזקת טהרה מחמת שודאי טמא משום שנשים נדות גופפות ומנשקות אותו. כמו כן לשיטת רש"י י"ל תיכף בעת הלידה גופפות ונושקות אותו נשים נדות ואין לו שום חזקה שהיה טהור אף רגע א': אך הראיה של הנ"ב דרובא עדיף מתרי חזקה מפרה אדומה דאיכא תרי חזקה נגד הרוב היינו אוקי גברא דמזין עליו בחזקת טומאה וגם חזקת שאינו זבוחה ודלמא במקום נקב קא שחיט ואפ"ה אזלינן שם בתר רובא זו ראיה ברורה נגד הריב"ש הנ"ל ומה שמדחה שם ראייתו משום דבכל ספק בשחיטה יש שני חזקות