חוט המשולש חלק א' קכא

וזה דבר ברור ומושכל ואין חילוק שינוי מראה ביניהם ולדבריו הרי הוא מראה אחרת לגמרי. ועוד למה הכניס ביניהם הך דכהן כרתינן כיון דאמתני' קאי ואין להאריך בדקדוקי' ובעזה"י נ"ל פי' הירושלמי דבעי מר' אמי אי דוקא ככרתי לגמרי הוא פסול אבל כשיש בו קצת מראה געל ע"פ כולו אף שאינו כשעוה ממש הוא כשר ובכלל מראה אתרוג הוא או נימא אף דדמי להן כרתינן פי' ואינו לגמרי ככרתי ג"כ פסול עד שיהא ירוק כשעוה לגמרי שאז הוא מראה ירוק סתם שהוא געל וידוע שלשון דומה הוא שאינו לגמרי רק דמיון קצת כדאי' סוכה ל"ב א' דומה לחרות ועי' פירש"י ז"ל שם] ואמר כהן כרתינן פי' הא אם מראהו דומה קצת לגעל כשר אף שאינו כשעוה למראה ירוק יחשב וע"ז מקשה דהא שם בנגעים בעינן דוקא כשעוה ואינך ואז הוא דמקרי ירוק סתם וכא הוא אומר הכין פי' וכאן הוא אומר שכל שאינו ירוק ככרתי לגמרי בכלל ירוק סתם הוא ומשני שניה היא דכתיב ירקרק פי' דלשון ירקרק משמע עומק הרבה במראה הירקות שהוא געל ולהכי בעינן דוקא כשעוה הא ירוק סתם אף שאינו כשעוה כשר רק שיהא מראהו כולו נוטה לגעל ולא ככרתי זהו נ"ל בבירור פי' הירושלמי והוא ברור ונכון לענ"ד ולפ"ז משמע דפסול ירוק ככרתי הוא משום הדר דאי משום גמר פרי א"כ מה ענין זה לדין ירוק דנגעים הא אפי' ירוק ככרתי אינו פסול רק משום שמא לא גמר פריו וע"כ ס"ל דכל שאינו ככרתי ממש הוא גמר פרי או סופו לגמור וא"כ מאי מקשה מהך דנגעים מאי איכפת לן אי מקרי ירוק סתם אי לא אלא ודאי משום הדר הוא דבעינן שיהא בו מראה אתרוג וכ"ד הב"ח ואף דברי התוס' שם ד"ה והירוק יכולין להתפרש כן שכונתן אחר שחזר למראה אתרוג וקמ"ל דלא נימא הרי לא גמר פריו ואף אם לא נפרש כן בדברי התוס' אין לזוז מדברי הב"ח שכן מוכח מדברי הגמ' בהך דמדמי אתרוג למעשר לדברי רבה רק אביי מחלק מטעם הדר. וכיון דקיי"ל למעשר פרי הוא גם לענין מצוה יחשב פרי אם לא דטעמא משום הדר כמ"ש וכן מוכח מהירושלמי בבירור. וכן מצאתי בחידושי ריטב"א בשם הראב"ד גבי מנומר שכתב דדוקא ממראות הפסולות כו' וחשיב ג"כ ירוק ככרתי הרי להדיא דאף במקצתו ירוק ככרתי בב' וג' מקומות פסול משום הדר וכ"ש ברובו ככל פסולי מראה דמשום הדר וכ"כ הר"ן ז"ל בשמו וגדולה מזו כ' הריטב"א בר"פ לולב הגזול בהא דמסיק תיובתא דרבא דאמר דר"י מודה באתרוג דבעי הדר והק' ריטב"א דא"כ סליק פרקין דלא כר"י דלא בעי הדר ואלו במשנה לא פליג ר"י רק בהנך תרי דירוק ובהך דכאגוז ותי' דר"י מודה בכל פסולי הדר שאינו כברייתו ולא פליג רק ביבש ששמו עליו כו' משמע להדיא דגם ר"י ס"ל בירוק ככרתי פסולו משום הדר הוא ומשום דלא גמר פרי הוא דלא מיקרי הדר. ותרווייהו צריכי לר"י וכ"ש דלרבנן משום הדר הוא כמש"ל ונפלאתי מאד על האחרונים שלא הרגישו כלל בדברי הריטב"א וראב"ד ור"ן אלו שהן מחמירים ולא הזכירו ויש להחמיר כדבריהם והר"ן ז"ל בתראה טובא ובפרט לדברי תוס' הנ"ל אין מבוארין כ"כ להקל וכמש"ל וגם בתיקוני הזוהר הק' משמע דטעמא משום הדר הוא בתיקון כ"א וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא כן צריך דלא יהא פסול באתרוג לקיימא קרא כולך יפה רעיתי כו' ואם היא ירוקה היא משובחת יתיר כגונא דהוית אסתר ירקרוקת בגין דאתמר בה ותלבש אסתר מלכות ובתיקונא שבעין עלין דאילנא אינון קווצותיו עלייהו אתמר ראשך עליך ככרמל כולהו ירוקין דהכי צריכא שערא דאיתתא דאיהי ברתא דמלכא למהוי ירוק כשבעה מיני דהבא ואתרוג איהו ירוקא ואסתר מתמן הוית ירקרוקת הרי להדיא מבואר מדבריו הקדושים דעיקר מראה אתרוג הוא כמיני הזהב ועיקר געל או נוטה לאודם דלא כמו שראיתי בס' א' לפרש דברי הזוהר תיקון כ"א על ירוק גרין עפ"י ד' רש"י ז"ל במה שאמרו אסתר ירקרקת היתה וכ' רש"י ז"ל כהדסה ע"ש ודייק לה מדקרי לה הדסה ואין זה מוכרח בגמ' ואין להאריך וד' הזוהר תיקון ע' מבוארין להדיא להיפוך דבעינן מראה זהב וגם איך אפשר שנפרש ד' הזוהר דירוק גרין משובח יותר דלא ככולהו תנאי דפליגי אם יש להכשיר ירוק ככרתי אבל לא שיהא מן המובחר וגם הך דאסתר כו' נוח יותר לפרש כד' הזוהר שכן דרך החולים המוריקים להיות פניהם דומין למראה געל והוא סתם ירקון ר"ל ולא למראה גרין ודעת הב"ח ז"ל מוסכמת גם לדברי הזוהר ז"ל ע"כ יש להחמיר בדבר לחזר אחר אתרוג שכולו מראה געל או דומה לגעל עפ"י ד' הירושלמי דלא בעינן כשעוה ממש וכמש"ל ואז הדר הוא לכל חסידיו כנלענ"ד בעזהש"י: התשובה הזאת מצאתי בין כתבי אא"ז הגאון זצ"ל ולפי הנראה מריהטא דלישנא ומבירורא דשמעתתא דא נראה כי מפיו יצאו הדברים האלה: סימן כד שאלה בענין שאילתא דשאילנא אם מותר לקיים בשדהו אילנות שניכר בהן הרכבה ואין ידוע אם נרכבו במינם או שלא במינם. אם מחוייב לעקור האילנות משום ספק הרכבת האילן והנה לפ"ד השואל שהחליט במכתבו שגם איסור קיום כלאים הוא מדאורייתא ודאי ספק דאורייתא לחומרא אבל לא כן עמדי ואם באתי להביא כל דברי הפוסקים ולישא וליתן בדבריהם לבנות ולסתור יארכו הדברים הרבה אך שלא להוציא חלק אציגה פה קצת דרכי אשר אנכי בדרך נחני ד' בזה הוא ית"ש ינחני בדרך האמת בא"י למדני חקיך: תשובה בריש מס' מ"ק (ד' ב' ע"ב) ובכמה דוכתי תניא המנכש והמחפה בכלאים לוקה.