חוט המשולש חלק א' קיט

דגים טמאים לאסור אף בטהורים בחשש שמא נמלחו יחד והאי מיעוט המצוי לאו איסור דאף אם נמצא בהם דגים טמאים אכתי לא ברור איסורייהו דטהורים דמאן יאמר שנמלחו עמהם ואף במקום המצוי ושכיח למלוח טהורים עם טמאים אכתי הנך דגים שלפנינו מאן יאמר שנמלחו עם טמאים והוא ברור לחלק בהכי ואף דהוה ספיקא דאורייתא ולפי סברתו דהוה מיעוט המצוי ולא שכיח ומצוי גמור (והרבה יש לרצות בהכי בדין שכיח ומצוי דאורייתא ודרבנן ואכמ"ל) ופשיטא דהרמ"א אזיל בשיטת כל הפוסקים דס"ל כתי' הר"ן דמשום דאיסורא דרבנן הוא אקלינן בדידהו ולא אחמרי המחמירים אלא אם רואים לפנינו דגים טמאים הרבה שאין ששים נגדם (עי' ש"ך ס"ק ח') אבל לאחמורי כולי האי להצריך בדיקה לא חש שום פוסק. סוף דבר הך בדיקה שהחמיר הגאון הוא דלא כמאן. דלדעת כל הפוסקים והש"ע והרמ"א ברור דלא בעי בדיקה ולראב"י לא מהני בדיקה דאף אם לפנינו רק דגים טהורים מחזקינן איסורא היכא דשכיח למלוח עם הטמאים ביחד. ונראה דס"ל להראב"י דלאו מיעוט המצוי מיקרי דהא לא מהני אלא להצריך בדיקה. אלא דס"ל דמקרי מצוי ושכיח גמור דבכה"ג מחזקינן ריעותא לאיסורא. הארכתי בזה כי אולי ימצא בפנקס הגליל טעם הגאון שגזר שלא לאוכלם ואם ימצא כתוב שמחמת שנתברר ביד האנשים המוכרים גם דגים טמאים ואין איש שם על לב לפשפש ולבדוק. א"נ אזל לטעמיה דבספרו הנ"ל וכיון שבדעתינו אין דבריו מחוורים בזה היינו יכולים לסמוך על דעתינו להתיר אבל אולי לאו משום האי טעמא הוא דגזר אלא משום שרצה לעשות גדר וסייג שלא יבואו לאכול גם הטמאים או משום חשש שמנונית. א"נ שרצה להחמיר כדעת הראב"י אף דיחידאה הוא ובמנהג כי האי הנעשה משום גדר וסייג אין מקום לסתור מנהגו דדמי להך דבני ביישן פסחים פ' מקום שנהגו (דף נ' ע"ב) ועי' פ"ח א"ח (סי' תצ"ו) שהאריך לחלק בדיני איסור מנהגים. ונהירנא כד הוינא טליא כבר תמניא נתחדש איסור באסיפת הגליל לפני הגאון הנ"ל בדגים יבשים אבל לפי דמיוני לא גזר אלא בחרוזות של דגים קטנים התחובים בשפוד ומשום שבאותן מחרוזות קשה להכיר אם יש דגים טמאים ביניהם ואוכלים גם הטמאים אבל איני נאמן להעיד מה שזוכרני מקטנותי בפרט מפי השמועה. ואולי כך שמעתי שגזירתו הי' משום דבקטנים איכא איסור גמור כי הך דסימן פ"ד ומשום לא פלוג גזר אף בגדולים. ולא כתבתי דמיוני זה אלא בכדי לחקור שמא צדקה דמיוני וטרם יתברר טעמו אין להקל במקום שפשטה גזירת הגאון שהרי כבר קבלו אבותיהם עליהם ובמקום שלא פשטה גזירתו אף בערי הגליל ודאי שרינן בלי שום פקפוק אף בלי שום בדיקה והבו דלא לוסיף על חומרת רמ"א שלא החמיר לבדוק ועוד צריך לחקור לידע ענין מליחתם במקום מוצאם גם אם יש בהם שמנונית דהיכא דשכיח למלוח עם הטמאים הרבה שאין ששים לבטלם ואית בהו שמנונית ודאי יש למנוע לאכלם בכ"מ וד"ל: סימן כב מה שהשיב לגדול אחד ושמו לא נזכר: שאלה על מאורע שאשה אחת הוחזקה נדה בשכנותי' ושמשה עם בעלה שהטעתו: תשובה קבלתי מכתבו ויקבל שלום ובאמת בש"ע אהע"ז (סי' קט"ו) אין דין זה מבואר. דמ"ש (סוף סעיף ד') דאם רצה הבעל לקיים אותה אין כופין אותו להוציאה איכא למימר דלא קאי אלא אעוברת על דת יהודית ולא דת משה אבל הרמב"ם כ' להדיא (פ' כ"ד מה' אישות דין ט"ז) דגם בעוברת ע"ד משה אין כופין אותו [ומה שיש לעיין בזה בסוגיא אין רצוני להאריך] ואף שלכאורה אבדה חזקת נאמנותה אבל א"כ תהא אסורה לכל העולם. וזה לא שמענו מעולם. וכפרה ודאי צריכי שניהם ועיקר התשובה היא עזיבת החטא והזהירות על להבא כראוי לעון החמור הזה ואף כשאבדה נאמנותה ודאי לא הוה מהני בדיקת השכנות כמו גבי סומא דהסומא מראה כל בדיקותי' והחשודה תוכל להעלים בדיקות טמאות. מ"מ ראוי שהבעל יעמיד לה אשה יראת ד'. וה' יסיר מכשול מדרך והיה זה שלום וברכה כנפשו ונפש החיים בא"א מוהרי"ץ זללה"ה. סימן כג בדין אתרוג הירוק ככרתי נחלקו האחרונים הרב ב"ח ז"ל דעתו להחמיר לפסול עד שיחזור כולו למראה אתרוג הכשר כשעוה וכזהב וס"ל דפסולו משום הדר הוא ג"כ לדידן דבעינן הדר אף דלר"י דס"ל דלא בעי הדר אין פסולו רק משום דלא גמר פרי אפ"ה לדידן גם משום הדר פסול ומפרש מש"ה תוס' סוכה (דף ל"א ע"ב) ד"ה והירוק להכשיר כשחוזר למראה אתרוג בתלוש היינו דוקא אחר שחזר וקמ"ל דאפ"ה חשבינן ליה גמר פרי אף שבשעת תלישה היה ירוק ככרתי ודעת הט"ז ומ"א להכשיר כשהתחיל מקצתו להוריק ככרכום דאז בידוע שסופו להוריק כולו ומסתמא גמר פריו ואף בלא הוריק כלל היה כשר לדעתם אלו היינו יודעים שסופו להוריק ככרכום רק משום שאין אנו יודעים פסול הוא אבל בהתחיל להוריק ודאי גמר פריו וכשר מתחילתו עיין דבריהם והמנהג להקל כדברי הט"ז ומ"א ולענ"ד ק' טובא חדא דא"כ פסול אתרוג הירוק לפי דעתם אינו פסול ודאי רק מספק שמא לא גמר פריו ואין זה במשמע דר"י פוסל משמע ודאי פסול דומיא דכושי ולבן כו' ועוד דכיון דעינינו רואין רוב האתרוגים בפרט הגדולים חוזרין הן למראה אתרוג כשמשהין אותן בכלי ומהתימא לפסול בסתם נימא מסתמא גמר פריו ויחזור למראה אתרוג דודאי רובן מוריקין קצת ולדעתם כל שמוריק קצת סופו