חוט המשולש חלק א' קיז

רש"י ז"ל או זולתו והפריז על המדה דודאי הוא פסול דרבנן משום לעז בעלמא. ואנן קי"ל כריב"ק (ע"ז ד' ז') דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ואף דהרא"ש בתראה הוא נגד רש"י. אבל לא ראה דברי רש"י ז"ל כלל]. ואח"ז הובאו דברי המתיר והאוסר לפני רבינו הב"י. והביא בסוף התשו' דברי הא"ח בשם רש"י וסיים הלכך בנ"ד כיון שעדיין לא נשאת לשני כופין את הראשון שיתן גט אחר בשם אביו האמיתי עכ"ל. ואין רצוני לדקדק בדברי הש"ע (סעיף י') אבל יש ליישבו שיכוונו דבריו בש"ע לדעתו בתשובתו ואיך שיהי' ודאי דברי התשו' עיקר כי העובדא הוה אחר שנתפשט חבורו הב"י כמבואר בתשו' הנ"ל. וגם לפני הרב המבי"ט הובאו דברי המתיר והאוסר והסכים לדברי המתיר דמהני חזקה לשם אביו: וכן מהריק"ש בהגהותיו על הש"ע כ' בשם מהרי"ל להכשיר בהוחזק בשם אביו. הרי שרבו המתירים בדין זה. וכל האוסרי' לא נמשכו אלא אחר הרא"ש שראו דבריו בטור. אבל באמת בתשו' הרא"ש לא נזכר שם פסול רק שתמה על המכשירים ובודאי גם חכמי דורו שהכשירוהו לאו קטלי קניא הוו. ומעשה רב וכבר כתבתי בפתח דברי דפשטא דסוגיא משמע דמהני חזקה גם לשם אביו: ועוד נראה דבנ"ד גם הרא"ש יודה. דלכאורה יש לתמוה דמה בכך שאינו יכול לשנות שם לאביו כמו שיכול לשנות שם לעצמו מחמת חוליו. אטו לעצמו משנה שמו באמת הרי שמו האמיתי נשאר בתקפו ביהודא רק מחמת מרדין או איזה סבה שיהי' מכסה ומעלים שמו האמיתי בגליל ומכנה הוא עצמו בשם אחר. והכי אמרי' בגמ' בסוגיין שמו יוסף וקורין לו יוחנן. הרי שעיקר שמו גם היום יוסף רק שקורין לו כעת יוחנן מחמת איזה סבה. וכשיתבטל הסבה ודאי יגלה הוא עצמו גם בגליל שמו האמיתי לקרותו כן. ואפ"ה אם הכתיבה והנתינה במקום א' הגט כשר. דלאו שמא גרים הכשר הגט. אלא כשרותו הוא במה שהעדים יודעים שזה האיש שמכנה עצמו כך מגרש האשה הזו. ואפי' אם שולחו ליהודא שיודעים שמו האמיתי כשר אם כותב בגט השם שמכנה עצמו. וכולל שמו האמיתי במ"ש וכל שום. לפום סוגיא דתוס' שהביאו התוס' בסוגיין. משום דעכ"פ במקום הכתיבה יודעים העדים שזה האיש שמכנה עצמו כך הוא המגרש. וה"ה אם מכנה שם אביו. נמי הרי העדים יודעים שזה המחזיק שמו ושם אביו הוא המגרש: א"ו נראה דעובדא דהרא"ש הוה שבמקום הגירושין עדיין מוחזק שם המומר ששמו דיהדות הוא שמעון ובכה"ג אם הי' משנה לעצמו שם אחר הוה מהני אם הי' מוחזק אח"כ בשמו החדש לבד. ולגבי דאבוה סברתו שפיר דלא מהני מה שהוא מחזיק שם חדש לאביו. וכן מטין נראין דברי הטור דבהכי מיירי וכן יש לכוון גם בש"ע דקאי בכה"ג. ואין זה דומה לנ"ד שלא ידעו במקום הגירושין משינוי השם כלל אין לנו אלא השם שהוחזק בו דאין להקדש אלא מקומו ושעתו (ערכין כ"ד ע"א והובא ברא"ש קידושין פ' ראשון סי' י"ז) והוא חלוק ברור ונכון לדעתי: ועפ"י מ"ש פחד הטוש"ע נפל אזדא לי'. ואין להזניח דעת החכם המתיר שהי' בימי הב"י שהתיר להנשא אף לכתחילה. ונראה דגם הב"י לא החמיר להצריכה גט אלא לחומרא בעלמא היכא דאפשר. כיון שתפס דעת רש"י לעיקר. וכבר כתבתי דדעת רש"י הוא שהגט כשר עפ"י דין וא"כ במקום עגון שא"א להשיג גט אחר. נראה ברור שאין להחמיר עליה. ואתתא דא שריא להתנסבא: סימן כ בעזהי"ת. יום ה' י"ג שבט תקע"א. החיים והשלום לכבוד אהובי ידידי הרב המופלג כש"ת מוהר"א געץ נ"י: הגיעני מכתבו ע"י מוכ"ז. ורצה לילך גם למינסק ואני מנעתיו כי ח"א מוה' עקיבא בבירור איננו שם ועדיין לא שב לביתו מדרכו אשר עבר דרך פה לערך תחילת כסלו לסבב זאמוט סחור סחור עם חלקי הזוהר אשר כבר חלק והפיץ ח"א בכל המדינה. גם ס' עין יעקב וירושלמי וסדר הדורות וש"ד כמדומה שבודאי יהא בקהלתכם בקרוב. ונידון שאילתא דשאילנא קודם החג בענין נמצא חתך במפרקת יפה כיון מעלתו שלא לתלות פגימת הסכין אם לא בשיבר דרך שבירה כהכרעת הש"ע ונ"כ נגד הריב"ן: ונידון השוחט אשר עוררו עליו בכמה מעשיות בעד אחד אחד על כל מעשה. גם בזו יפה כיון שמצטרפין עדות לפוסלו. וכדאמרינן בפ' ז"ב (דף כ"ז סוף ע"א) חד אמר קמאי דידי כו' וח"א קמאי דידי וכו' ובפרט לענין שוחט לרבים אשר נפשות רבות תלויות בו לא צריכינן לדקדק כולי האי וכבר כתב יש"ש פ"ק דחולין (סימן ט') שדבר זה תלוי לפי ראות עיני המורה אי מהימן לי' אפי' חד סהדא. ואף כי השוחט הזה אשר הי' נוהג שלא כשורה שלא להוציא הריאה לבודקה. וגם אשר רבו המעידים על מכשלותיו. ודאי ראוי לשום עין עליו להעבירו ולגדור בעדו איזה גדרים לפי ראות עיני המורה עד יחזור למוטב באמת. וה' ירים מכשול מדרך עמו: ובענין סירכא היוצאה מעל הקמט אשר צדד מעלתו דהוי תרתי לריעותא. הנה בשאר תרתי לריעותא אינני מהמחמירים כ"כ. יען אין לי עיקר גמור בש"ס. ואף שהפוסקים הביאו ראי' מהא דאמרינן ריש מס' נדה ובקידושין (דף ע"ט) התם איכא תרתי לריעותא וכו'. אבל אחר הדקדוק בעומק הסוגיא אין