חולין עה:
Chullin 75b · חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →טָעוּן שְׁחִיטָה וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא
אֲמַר לֵיהּ רָבָא טָעוּן שְׁחִיטָה כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּמַאן כְּרַבָּנַן
וְלִיטַעְמָיךְ הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵפָה וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי טָעוּן שְׁחִיטָה וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא טָעוּן שְׁחִיטָה כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּרַבָּנַן
הָא לָא קַשְׁיָא רַבִּי חִיָּיא אִם כְּבָר מְצָאוֹ מֵת קָאָמַר אֶלָּא לְדִידָךְ קַשְׁיָא
אֲמַר לֵיהּ לְדִידִי נָמֵי לָא קַשְׁיָא אַרְבָּעָה סִימָנִים אַכְשַׁר בֵּיהּ רַחֲמָנָא
כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ יִישַׁר וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ
מִשְׁהָא הֲוָה שָׁהֵי לֵיהּ וְשָׁתֵיק לֵיהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִשְׁתָּא הֲוָה שָׁתֵי וְשָׁתֵיק לֵיהּ
רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ וְכוּ' הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב בֶּן פְּקוּעָה הַבָּא עַל בְּהֵמָה מְעַלַּיְיתָא הַוָּלָד אֵין לוֹ תַּקָּנָה
אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר מַאי טַעְמָא כֹּל מִלְּתָא דִּתְמִיהָא מִידְכָּר דְּכִירִי לַהּ אִינָשֵׁי אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן קְלוּטָה בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר מַאי טַעְמָא תְּרֵי תְּמִיהֵי מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי
אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוּא מוּתָּר וּבְנוֹ אָסוּר
אַדָּא בַּר חָבוּ הֲוָה לֵיהּ בֶּן פְּקוּעָה דִּנְפַל דֵּיבָא עֲלֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ זִיל שַׁחְטֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הָאָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּנוֹ אֲבָל אִיהוּ לָא
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי קָאָמַר
וְהָאָמַר רָבִין בַּר חֲנִינָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְלֹא עוֹד אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בְּמִשְׁנָתֵנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ
אֲמַר לֵיהּ אֲנָא כִּי הָא סְבִירָא לִי דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי
מְסוּכָּן דִּתְנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף הַמְסוּכָּן
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי דִּתְנַן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו
Meforshim on this daf
- רש"י על חולין Rashi on Chullin
טעון שחיטה - להתירו באכילה דבשחיטת אמו טרפה אינו ניתר דא"כ הוה ליה כאחד מאיבריה:
- תוספות על חולין Tosafos on Chullin
ולטיעמיך הא דתני רבי חייא כו' - תימה כיון דשמיע ליה ברייתא לימא ברייתא:
- רשב״א על חולין Rashba on Chullin
מתקיף ליה רבא טעון שחיטה כמאן כר' מאיר. קשיא לי והא רבא בעצמו הוא דאמר לעיל בסמוך אף לדברי המתיר מותר ד' סימנים אית ליה להאי, ויש לומר דרבה גרס הכא ולא גריס רבא, אלא שבכל הספרים מצאתי כאן וכאן רבא, ע"כ נ"ל דרבא לישנא דטעון שחיטה הוא דקא קשיא ליה, דאי להתירו…
- חידושי רמב"ן על חולין Chiddushei Ramban on Chullin
לדברי האומר חוששי' לזרע האב בן פקוע וכו'. פירש"י ז"ל דלית ליה לרב משרשי' הא דאמרי' לעיל ד' סי' אכשר בה רחמנ' וא"כ אין הלכה כרב משרשיא ואע"ג דאקשי' מינה לעיל בריש פירקין משום דלאוקמה לדברי ר' ירמיה אליבא דברי הכל מהדרינן ומצינו הרבה בתלמוד שמק' ממימרא שאינה…
- חדושי הלכות על חולין Chidushei Halachot on Chullin
בתוס' בד"ה אף בחול שואלו כו' ואי אומר אמת אמאי לא יאכל מפני שאין שבת עליו בחימה כו' עכ"ל מהרש"ל הגיה אמאי לא יאכל מאחר שאימת שבת עליו כו' עכ"ל ואין זה נכון להגיה כל הספרים בתוס' דהכא ופ' הקומץ ובפי' הר"ש במס' דמאי פ"ד אבל יש לקיים כל הספרים והוא תירוץ…
- חכמת שלמה על חולין Chokhmat Shlomo on Chullin
תוס' בד"ה בן פקועה כו' לא מצנורף לקמן שאין כו' כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על חולין Haggahot Ya'avetz on Chullin
תד״ה ולטעמך וכו׳ כיון דשמיע לי׳ ברייתא. נ"ב וי"ל דלא ס"ל כברייתא דר"ח דבשטת ר"מ אמרה ואיהו בשטתייהו דרבנן קאמר לה למילתיהו וכדמסיק ורב חסדא מעיקרא נמי הכי סבר לה בדרבי חייא כדשניי' רבא ודקאמר ולטעמך לא משום דס"ל כוותי' אלא לחדודי לרבא קבעי:
- מהר"ם על חולין Maharam on Chullin
בגמ' וכן היה ר"ש שזורי מתיר בבנו ובן בנו וכו'. בספר המאור מפרש בנו ובן בנו של פקועה וגם כתב שבנו ובן בנו לאו דוקא אלא ר"ל בתו ובת בתו ע"ש:
- רבינו גרשום על חולין Rabbeinu Gershom on Chullin
ואם מת טהור מלטמא במשא כרבנן. כלומר דעובר ירך אמו הוא וכשם דשחיטת טרפה מטהרתה מידי נבלה כך מטהר את העובר מידי נבלה:
- רש"ש על חולין Rashash on Chullin
גמרא ואם מת טהור מלטמא במשא. לכאורה נראה למחוק תיבת במשא (וכן לקמן) דאטו במגע מטמא. וכמ"ק מפרש"י ואולי בא לאשמעינן דדוקא מטומאת נבלה טהור אבל לא מטומאת אוכלין דהוכשר בדם שחיטת אמו. אבל ז"א דאיך יקבל הכשר אפי' לריה"ג בעודו חי וצריך שחיטה להתירו באכילה. ועוד…