חולין סד:

לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ עֵינֵיהֶם מִדְּרַבָּנַן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

תָּנוּ רַבָּנַן גִּיעוּלֵי בֵּיצִים מוּתָּרוֹת בֵּיצִים מוּזָרוֹת נֶפֶשׁ יָפָה תֹּאכְלֵם נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְהוּא שֶׁנִּמְצָא עַל קֶשֶׁר שֶׁלָּהּ תָּנֵי דּוֹסְתַּאי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא עַל חֶלְבּוֹן שֶׁלָּהּ אֲבָל נִמְצָא עַל חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אֲפִילּוּ בֵּיצָה אֲסוּרָה מַאי טַעְמָא דִּשְׁדָא תִּכְלָא בְּכוּלַּהּ אֲמַר לֵיהּ רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי אִיפְּכָא תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי וְאַבָּיֵי הוּא דְּתָרְצַהּ נִיהֲלֵיהּ הָכִי

אָמַר חִזְקִיָּה מִנַּיִן לְבֵיצַת טְמֵאָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת בַּת הַיַּעֲנָה וְכִי בַּת יֵשׁ לָהּ לַיַּעֲנָה אֶלָּא אֵיזוֹ זוֹ בֵּיצָה טְמֵאָה וְדִלְמָא הַיְינוּ שְׁמַיְיהוּ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר

וְלָא וְהָא כְּתִיב אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה כְּיַעֲנָה זוֹ שֶׁמִּתְאַבֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ וְהָא כְּתִיב וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה כְּיַעֲנָה זוֹ שֶׁשּׁוֹכֶנֶת עִם בָּנֶיהָ

וְהָכְתִיב תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בֵּיצָה בֵּיצָה בַּת מֵימַר שִׁירָה הִיא אֶלָּא כְּתִיב הַיַּעֲנָה וּכְתִיב בַּת הַיַּעֲנָה

וְשָׁאנֵי הָכָא דְּפָסֵק סָפְרָא לִשְׁתֵּי תֵּיבוֹת וּמִדְּפָסֵיק לְהוּ סָפְרָא