חולין טז.

Chullin 16a · חולין · free full Hebrew text

קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ שָׁאנֵי בֵּין מְחוּבָּר מֵעִיקָּרוֹ לְתָלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ שְׁמַע מִינַּהּ

אָמַר מָר הַשּׁוֹחֵט בְּמוּכְנִי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְהָתַנְיָא שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה לָא קַשְׁיָא הָא בְּסַרְנָא דְּפַחְרָא הָא בְּסַרְנָא דְּמַיָּא

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּסַרְנָא דְּמַיָּא וְלָא קַשְׁיָא הָא בְּכֹחַ רִאשׁוֹן הָא בְּכֹחַ שֵׁנִי

וְכִי הָא דְּאָמַר רַב פָּפָּא הַאי מַאן דְּכַפְתֵיהּ לְחַבְרֵיהּ וְאַשְׁקֵיל עֲלֵיהּ בִּידְקָא דְּמַיָּא וּמִית חַיָּיב מַאי טַעְמָא גִּירֵי דִּידֵיהּ הוּא דְּאַהֲנִי בֵּיהּ וְהָנֵי מִילֵּי בְּכֹחַ רִאשׁוֹן אֲבָל בְּכֹחַ שֵׁנִי גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא

יָתֵיב רַב אֲחוֹרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְיָתֵיב רַבִּי וְקָאָמַר מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה שֶׁהִיא בְּתָלוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא מַאי קָאָמַר אֲמַר לֵיהּ וָיו דִּכְתִיב אַאוּפְתָּא קָאָמַר וְהָא קְרָא קָאָמַר קְרָא זְרִיזוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם קָא מַשְׁמַע לַן

אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ לְעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה הָוֵי תָּלוּשׁ דְּאָמַר מָר הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת שֶׁלּוֹ אֲסָרוֹ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הָוֵי מְחוּבָּר אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם

לְעִנְיַן הֶכְשֵׁר זְרָעִים תַּנָּאֵי הִיא דִּתְנַן הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכּוֹתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכּוֹתֶל אֵינוֹ בְּכִי יוּתַּן

הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא אָמְרַתְּ בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן הָא בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדַח הַכּוֹתֶל אֵין זֶה בְּכִי יוּתַּן

וַהֲדַר תָּנֵי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכּוֹתֶל אֵינוֹ בְּכִי יוּתַּן הָא בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדַח הַכּוֹתֶל הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תִּבְרַאּ מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ רַב פָּפָּא אָמַר כּוּלָּהּ חַד תַּנָּא הוּא הָא בַּכּוֹתֶל מְעָרָה הָא בְּכוֹתֶל בִּנְיָן

וְהָכִי קָאָמַר הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכּוֹתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן הָא בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדַח הַכּוֹתֶל אֵין זֶה בְּכִי יוּתַּן

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכוֹתֶל מְעָרָה אֲבָל בְּכוֹתֶל בִּנְיָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכּוֹתֶל הוּא דְּאֵינוֹ בְּכִי יוּתַּן הָא בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדַח הַכּוֹתֶל הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן

בָּעֵי רָבָא

Meforshim on this daf

רש"י על חולין Rashi on Chullin
קשיין אהדדי - דקתני רישא במחובר לקרקע שחיטתו כשרה אלמא בדיעבד שפיר דמי והדר תני היה צור יוצא כו':
תוספות על חולין Tosafos on Chullin
אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא - ואכפיתה לא מיחייב דלא מיבעיא היה עומד שם וכפתו במקומו דפטור אפילו היה סוף מים לבא עליו דלא רביה רחמנא מצמצם אלא במקום שהתחיל ההיזק כבר כגון כבש עליו לתוך האש או לתוך המים כדתנן בהנשרפין (סנהדרין עז. ושם ד"ה סוף) אבל סוף חום לבא…
רשב״א על חולין Rashba on Chullin
לענין הכשר זרעים תנאי היא. קשיא לי דהא רבא קא מהדר לאשכוחי תנא דסבירא ליה תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי, ואם כן אמאי נקט להא כאוקימתא דרבי אלעזר דאמר תברא, לימא בהכשר זרעים כתלוש דמי וכאוקימתא דרב פפא. וניחא לי דהכי קאמר אפילו תמצא לומר כרבי אלעזר דאמר תברא, לכל…
ר"ן על חולין Ran on Chullin
וארי שנכנס לבין השורים וכו' ספק שונרא ספק כלבא אימר כלבא. והא אמרן דאין דריסה לכלב לפי שאין לו ארס אע"ג דחזינן מקום צפורן ליכא למיחש:
בן יהוידע על חולין Ben Yehoyada on Chullin
מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה שֶׁהִיא בְּתָלוּשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט" (בראשית כב, י) . הכונה הוא דיליף זה מיתורא דקרא דאיכא יתור בפסוק זה דהוה ליה למימר 'וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ' ומסתמא משמע שישחט במאכלת, ולהכי…
חדושי הלכות על חולין Chidushei Halachot on Chullin
ברש"י צור יוצא מן כו' והאי דהדר תנא נעץ סכין בכותל כו'. דאף ע"ג דלא מבטל ליה אפ"ה לכתחלה כו' עכ"ל היינו למאי דמסיק הכא דלא שאני לן אלא בין מחובר מעיקרו ובין תלוש ולבסוף חברו ובכל תלוש ולבסוף חברו כשר בדיעבד אית לן למימר הכי אבל למאי דבעי רבא למימר דבתלוש…
חכמת שלמה על חולין Chokhmat Shlomo on Chullin
רש"י בד"ה צור יוצא כו' לא ישחט קנה כו' הד"א:
גליון הש"ס על חולין Gilyon HaShas on Chullin
גמ' אמר רבי אלעזר תברא. שבת דף צב ע"ב כתובות דף עה ע"ב כריתות דף כד ע"ב:
הגהות יעב"ץ על חולין Haggahot Ya'avetz on Chullin
רש״י ד"ה לענין הכשר וכו' לצורך מחובר לא מכשירי כצ"ל:
מהר"ם על חולין Maharam on Chullin
בתוס' ד"ה מנין לשחיטה שהיא בתלוש וכו' מדכתיב ויקח ולא כתיב ויכין וכו'. נראה דהא דכתבו התוספות זה השתא משום דבלא זה היינו יכולין לפרש דמדכתיב מאכלת ילפינן תרוייהו כלי גם תלוש דהא מאכלת הוי נמי תלוש אכל השתא דכלי ילפינן לענין קדשים ותלוש אף לחולין לא מסתבר לומר…
רבינו גרשום על חולין Rabbeinu Gershom on Chullin
קשיין אהדדי רישא וסיפא כלומר דרישא משמע במחובר לקרקע שחיטתו כשרה וסיפא א' היה צור יוצא מן הכותל וכו' כלומר דמחובר הוא ופסול:
רש"ש על חולין Rashash on Chullin
גמרא הא בסרנא דפחרא כו'. הערוך הביאו בערך סדן בד':

…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.

‹ חולין טו: חולין טז: ›