חולין קטז.
Chullin 116a · חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →חֲדָא מֵחֲדָא קוּלָּא וְחוּמְרָא פָּרְכִינַן כֹּל דְּהוּ לָא פָּרְכִינַן חֲדָא מִתַּרְתֵּי אֲפִילּוּ כֹּל דְּהוּ פָּרְכִינַן
חֲדָא מִתְּלָת אִי הָדַר דִּינָא וְאָתֵי בְּמָה הַצַּד פָּרְכִינַן כֹּל דְּהוּ וְאִי לָא קוּלָּא וְחוּמְרָא פָּרְכִינַן כֹּל דְּהוּ לָא פָּרְכִינַן
וְלִפְרוֹךְ מָה לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה זֹאת אוֹמֶרֶת כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עִיקָּרָן נֶאֱסָר וְהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר קוֹדֶם הַשְׁרָשָׁה
מֵתִיב רַב שְׁמַעְיָה בַּר זְעֵירָא הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם אִם הוֹסִיף מָאתַיִם אָסוּר הוֹסִיף אִין לֹא הוֹסִיף לָא
אָמַר אַבָּיֵי תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה וּכְתִיב הַזֶּרַע
הָא כֵּיצַד זָרוּעַ מֵעִיקָּרוֹ בְּהַשְׁרָשָׁה זָרוּעַ וּבָא הוֹסִיף אִין לֹא הוֹסִיף לָא
מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי
מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חַיָּה וָעוֹף וְכוּ' הָנֵי הָא אַפְּקִינְהוּ לִכְדִשְׁמוּאֵל
קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר חֵלֶב וּמֵתָה לָא צְרִיכִי קְרָא שְׁלִיל גְּדִי מְעַלְּיָא הוּא אִיַּיתַּרוּ לְהוּ כּוּלְּהוּ פְּרָט לְחַיָּה וְעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר נֶאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לְרַבִּי עֲקִיבָא
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חַיָּה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר חַיָּה דְּאוֹרָיְיתָא וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר חַיָּה דְּרַבָּנַן
אִיבָּעֵית אֵימָא עוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר חַיָּה וָעוֹף אֵינָן מִן הַתּוֹרָה הָא מִדְּרַבָּנַן אֲסִירִי וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר עוֹף אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא אֲסִיר
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִין בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב
לֵוִי אִיקְּלַע לְבֵי יוֹסֵף רִישְׁבָּא אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ רֵישָׁא דְּטַוּוֹסָא בַּחֲלָבָא וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא תְּשַׁמְּתִינְהוּ
אֲמַר לֵיהּ אַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הוּא וְאָמֵינָא דְּרַשׁ לְהוּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר יָצָא עוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם
מַתְנִי' קֵבַת גּוֹי וְשֶׁל נְבֵלָה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה כְּשֵׁרָה
Meforshim on this daf
- רש"י על חולין Rashi on Chullin
חדא מחדא - כגון בריש מילתא דבעי לאתויי מערלה לחודה פרכינן קולא וחומרא ולא כל דהו:
- תוספות על חולין Tosafos on Chullin
חדא מתרתי אפילו כל דהו פרכינן - משמע אע"ג דלא הדר דינא וא"ת א"כ מיד כשאמר חמץ בפסח יוכיח נפרוך שכן גדולי קרקע ושוב לא יוכל לומר כלאי הכרם יוכיח וי"ל דמתחלה היה יכול לומר חמץ בפסח וכלאי הכרם יוכיחו דהוו להו תלתא ועוד דהוה מצי למימר בשר תקרובת עבודת כוכבים…
- רשב״א על חולין Rashba on Chullin
מתני': קיבת נכרי ושל נבילה הרי זו אסורה. ופירש שמואל בגמרא דחדא קתני קיבת הנכרי נבילה היא ואסורה, המעמיד בעור קיבה, כלומר בעור קיבת כשירה, אם יש בנותן טעם הרי זו אסורה, ותמיה לי מאי קא משמע לן, פשיטא דבשר בחלב בנתינת טעם אסור. ושמא הא קא משמע לן דדוקא אם יש…
- ריטב"א על חולין Ritva on Chullin
זאת אומרת כלאי הכרה עיקרן נאסר וכו' וא"ת והא אמרי' במנחות דאי ממשקה ישראל ה"א ה"מ דבר שלא היה לו שעת הכושר כגון ערלה וכלאי הכרם. וי"ל דהתם ערלה נקט דוקא וכלאי הכרם כדי נסבה.
- חדושי הלכות על חולין Chidushei Halachot on Chullin
תד"ה חדא מתרתי כו' ועוד דהמ"ל בשר תקרובת ע"ז יוכיח וכ"ת מה לתקרובת שכן מטמא כו' עכ"ל קושטא קאמרי דאינו מטמא אלא מדרבנן מיהו א"נ דהוה פרכינן שכן מטמא הוה מצינן למילף מינייהו בהדר דינא ונראה דניחא ליה טפי למיעבד הק"ו בכה"ג למפרך פירכא מעולה בחמץ דהוה שפיר כלאי…
- חכמת שלמה על חולין Chokhmat Shlomo on Chullin
רש"י בד"ה הא דרשינהו לכדשמואל חד לחלב ומתה כו' כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על חולין Haggahot Ya'avetz on Chullin
רש"י ד"ה עציץ נקוב וכו׳ והאחד של איסור כצ"ל. ותי׳ ומאתים נמחק:
- מהר"ם על חולין Maharam on Chullin
בגמ' מתיב רב שמעיה בר זעירא וכו' הוסיף אין לא הוסיף לא. פירוש הואיל וצריך הוספה ש"מ דאין הזריעה בעצמה נאסרה דהיא היתר והא דנאסרה כשהוסיף מאתים הוא מטעם שנתערב התוספות שהוא האיסור בהזריעה שהיא היתר לא מטעם שהזריעה אסורה מצד עצמה וק"ל:
- מהר"ם שיף על חולין Maharam Schiff on Chullin
גמ' ולפרוך מה לכלאי הכרם כו' זאת אומרת כו'. ואע"ג דהו"מ למפרך גידולי קרקע מיד שאמר חמץ בפסח יוכיח וצ"ל דהיה יכול לומר חמץ וכלאי כרם יוכיח [כמ"ש תוס' בד"ה חדא מתרתי וא"כ תו ליכא למיפרך דהא חמץ בפסח היה לו שעת הכושר] אין זה כלום דמ"מ הוה פרכינן מה לכלאי הכרם…
- רבינו גרשום על חולין Rabbeinu Gershom on Chullin
חדא מתרתי פרכינן אפי' כל דהו. אע"ג דלא הדר דינא:
- רש"ש על חולין Rashash on Chullin
גמרא איכא בינייהו חיה כו'. אבל בהמה טמאה לא פסיקא ליה. דהרי ריה"ג סבר אין אחע"א לעיל (קא). ואף דאמרינן שם דבאיסור חמור אית לי' אחע"א. ובב"ח הוה איסור חמור דמיתסר בהנאה. שם לא אמרינן אלא איסור כולל באיסור חמור ובב"ח לא הוי איסור כולל. אך למ"ד טעם כעיקר לאו…
- שערי תורת בבל על חולין Sha'arei Torat Bavel on Chullin
(קטז סע"א) לוי איקלע לבי יוסף רישבא אייתו לקמיה רישא וכו' אתריה דר' יהודה בן בתירא הוא. —עי' איכ"ר פ"ג יז: ר' אבהו אזיל לבוצרה ואיתקבל גבי יוסף רישא וכו' ולמה קרי ליה יוסף רישא דהוה כל תבשיליה מוחין דעוף וכו'. נראה שהוא יוסף רישבא דהכא.