חולין ק.

בְּרִיָּה שָׁאנֵי

וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה [וְכוּ'] וְתִבְטֵיל בְּרוּבָּא

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כֹּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת שָׁנִינוּ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת שָׁנִינוּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר שָׁאנֵי חֲתִיכָה הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים

וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גִּיד מִשּׁוּם דִּבְרִיָּה הִיא אֲבָל חֲתִיכָה אֵימָא לָא

וְאִי אַשְׁמְעִינַן חֲתִיכָה הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים אֲבָל גִּיד אֵימָא לָא צְרִיכָא

דָּרֵשׁ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה וְשֶׁל דָּג טָמֵא אֵינָהּ אוֹסֶרֶת עַד שֶׁתִּתֵּן טַעַם בָּרוֹטֶב וּבַקֵּיפֶה וּבַחֲתִיכוֹת

אוֹקֵי רַב אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ כֵּיוָן שֶׁנָּתַן טַעַם בַּחֲתִיכָה חֲתִיכָה עַצְמָהּ נַעֲשֵׂת נְבֵלָה וְאוֹסֶרֶת כׇּל הַחֲתִיכוֹת כּוּלָּן מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינָהּ

אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא לְאַבָּיֵי מִכְּדֵי רַב כְּמַאן אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵיל מַאי אִירְיָא כִּי נָתַן טַעַם אֲפִילּוּ כִּי לֹא נָתַן טַעַם נָמֵי אֲמַר לֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּשֶׁקָּדַם וְסִלְּקוֹ

רָבָא אָמַר