חופת חתנים סט

ליצי"ן ועושין שחוק בפסוקים או בתיבות קדושות אשרי אנוש לא יעשה זאת וע"ז אמרו בניך עשאוני ככינור ועי"ש להר"ב ברכי יוסף נר"ו ובמה שציין מהר"ם לונזאנו וכו' והר"מ לונזאנו שם דבר קשות על שיר יביאני א"ל ש"ם ניר"א וכו' דמשתמע לתרי אנפי ושומר נפשו ירחק מאלו השירים לשורר ולשחוק בהם בחתונות וה' יכפר על המחברם ועל האומרם ומהר"ר חיד"א בקונט' מורה באצבע סי' ק"ז כ' וז"ל גם בשבת וי"ט שהיתר לאכול ולשבוע לא יאכל עם פחותי נפש שעושים שחוק וקלות ראש בשלחן כי אז שלחן נהפך לנחש אתווי דדין כאתווי דדין והשטן מרקד ביניהם רחמנא ליצלן: י הנהנה מסעודת מצוה לשם מצוה ניצול מדינה של גיהנם מדה כנגד מדה ניצול מצער תחת מצות שמחה ואם אינו נהנה י"א שהוא מנודה לשמים ואלו הן סעודות מצוה כגון סעודת מילה ונישואין בת ת"ח לת"ח ובת כהן לכהן והוא שיהיו שם גם בני אדם מהוגנים. לבוש במנהגים שבס' הא"ח ועי' בפסחים דף קי"ג ע"ב: בחו"מ שבש"ע בה"ט עם אשל אברהם הביא ממהרי"ט ז"ל לכן יצוה לשמש שלא לקרותו בתוך הקרואים אם אין דעתו לילך כדי שלא יהא ח"ו בכלל מנודה: א חתן ושושביניו וכל בני החופה פטורים מן הסוכה בסעודות אלו בכל ז' ימי המשתה וכ' המג"א ז"ל דאין שמחה אלא בחופה ובמקום סעודה ובסוכה א"א לעשות חופה משום צער חתן לפי שהמקום פרוץ והוא יבוש לשחק עם כלתו (גמרא) וא"כ בזמן הזה שיש לנו סוכה עם ד' דפנות צריך לישב בסוכה דקי"ל כרבא ועוד דהא הרא"ש וב"י והטור מחייבין בכל ענין ומיירי שנשא בערב הרגל ע"כ ואפשר דהאידנא סמכו לאכול חוץ לסוכה בסעודות אלו משום דסוכות שלנו קטנות הן להכיל כל הקרואים ואם החתן אינו אוכל עם כולם מצטער ואינו שמח ולהכריח לחתן שלא להרבות בקרואים אלא כדי שיעור שיכנסו בסוכה ויקיימו המצוה לא יתכן כיון דעיקר שמחתו לא יתער"ב כי אם בהרבות במסובין (עיין במג"א שם ס"ק י"ג) לא מצינן למעט משמחתו וחיישינן לצערא דידיה הראיה דלפי טעם הש"ס היינו יכולין לומר נמי דישב בסוכה ולא ישחוק עם כלתו אלא ודאי כדאמרן גם מה שנהגו עכשיו לסמוך על דין שושבינין כל הקרואים הגם שאינן שושבינין ממש עיין בש"ע אה"ע אפשר משום דכיון דקרא אותם לאותו יום לאכול ולשמוח עמהם והם יודעיו ומכיריו הוו כמו שושבינין וה"ה נמי דכל א' מן הקרואין דמותר לו לילך הגם דבלכתו שם פוטר עצמו מידי מצות סוכה וכדשנינו שלוחי מצוה פטורין מן