חופת חתנים סח

ועושים שמחה של הוללות וסכלות ויביאו אנשים לצים ופוחזים ויוצאים בשיר ונמשכים בשיר וינבלו את פיהם בשירי עגבים וככלותם מקול השיר יחלו מעט בשחוק וקלות ראש כי לא חסר העולם שוטים המטים עקלקלותם ולא יבצר מהן נותן טעם לפגם כי טוב לשמוע שיר כסילים לאמר כי לשמחת מצוה הם עושים ואין בהן לא דעת ולא תבונה לאמר כי שמח' לחוד ושחוק וקלות ראש לחוד כי אפי' לחסידי עליון חכמי התלמוד אשר להם יאתה לרבות כל מיני שמחות כאשר אזלת יד יצרם מעליהם ועל כל זה אמרו בפ' חמישי דברכות מר בריה דרבינא עביד הלולא לבריה חזינהו לרבנן דהוי קא בדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת מ' זוזי ותבר קמייהו ואעציבו וכן רב אשי וכו' ויהי מושבם בבית המשתה היין בהתעורר הנפש היפה ובמקום גילה שם תהא רעדה זכרון המות לנגד' ויהי שיר' ווי לן דמיתנן וכו' כ"ש וק"ו אנחנו אזובי קיר ויצר סמוך אינ' אלא שרף להב' תלהט סביבותם כאש צרב' לשורפ' באש להבה שחוק וקלות ראש ולהיות צופה בנשים העומדות על הקביצ"ה כאש בנעורת ח"ו שראוי באמת כל מי שיש סיפק בידו למחות להרחיק בכל כנסיות של עמי הארץ כי לא יראו חוצה אל הנשים המצריו"ת הצרים את נפשותם וגם אשר לא יקלו את ראשם בסעודה של שמחת התורה אשר תחת רבות השמחות התורה חוגרת שק לאמר איה איפה שמחתי ואיזה מקום מנוחתי כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום באפס היות שם משכיל וחכם דורש את אלהים וכו' עוד כתב בחלק י"ט וז"ל וכבר אמרנו כ"פ כי עת המאכל מבחן ומצרף לדעת אם אוהבים התורה או לא אם מורא מלכות שמים עליהם או לאו ואם בעת האוכל בחגים ובמועדים שהאדם שמח וטוב לב אם יזכור התורה והיראה לבלתי צאת מדלתי ביתו כנפי החסידות נבחן שאהבת השם קשורה בלבו וכשהוא שוכחה מתוך המאכל אז יתלהב היצר ויתחזק עומדו וכשל השכל ונפל והוא אומר' שזמן הסעודה מעבר מסוכן שאם ימשך אז אחרי תאותו וגבר עמלק וכאשר ירים ידו בתורת משה וגבר ישראל ובפ' חלק אמרו ת"ר הקורא פסוק משיר השירים ועושה אותו כעין זמר והקורא פסוק שלא בזמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגר' שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו העכו"ם אמר לה הקב"ה בתי א"כ מה יעשו בני בשעה שהם אוכלים ושותים ושמחים אמרה לפניו רבש"ע אם בעלי מקרא הם יעסקו במקרא בנביאים ובכתובים ואם בעלי משנה הם יעסקו במשנה בהלכות ובאגדות ואם בעלי גמרא הם יעסקו בגמר' בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות התג בחג ע"כ וכ' הט"ז בא"ח ס' תק"ס דכ"ש שיש עון גדול במה שלוקחין