חופת חתנים סד
Chopat Chatanim 64 · חופת חתנים · free full Hebrew text
Open in the reader →ידעתי מאין להם ואדרבא לפי פירש"י בגירסת הש"ס דגריס בהא משמח החתן עם הכלה אין מקום כאן להאי גירסא ולגורסים כך היה להם לגרוס מצליח בתר חתימת שמח תשמח וכו' דחותם חתן וכלה וכפירש"י שם: כתב בפנים והמחזיר גרושתו מברך ברכת אירוסין וכו' ומנהג מ"ק לברך ז' ברכות בס' הרדב"ז ואביזריה: ז ומבטלין ת"ת להכנסת כלה לחופה ואפי' מי שתורתו אומנתו מחייב לבטל ודוקא כשרואה שנכנסין לחופה אבל אם יודע שיש חופה בעיר ואינו רואה א"צ לבטל מלמודו ולילך שם ח"מ והב"ש חולק וכתב דבברייתא לא משמע כן דהא תניא מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה ובהוצאת המת אפי' אינו רואה חייב לבטל ה"נ בהכנסת כלה ע"כ והאידנא דבאיזה מקומות אין מבטלין אפשר דסמכו על מה שכתבו תלמידי הר' יונה ז"ל ולענין הוצאת כלה נראה דכיון שהוא מפני כבוד החיים לחבבה על בעלה די לה כשמוליכין אותה לפי כבודה ש"ד א"נ היכא דאיכא קהל גדול הוי כיון דהוי מילתא דרמיא אכולהו אנשי הוי דבר שא"א להתקיים כי קטן הבית מהכיל וא"כ כיון דמן הסתם ידעינן דיש שיעור לפי כבודה אין צורך דיתבטלו מלימודם וממלאכתם וק"ל אלא דעל הוצאת המת לא שייכי הני טעמי ועדיין צריך ללמד זכות על מנהגם של יש' ואין כאן מקומו בקונ' הזה ומעבירין את המת מלפני הכל"ה שלא לערבב את השמחה ונס יגון ואנחה: והטעם דאין מברכין על הכנסת כלה לחופה כתב הרד"א ז"ל ולא דמיא כלה לחופה לפדיון הבן דמברכינן עליה דאילו לפדיון הבן אע"ג דממנע כהן מלפדות אכתי רמיא מצות פדיון על האב ומחייב לפדות את בנו או לפדות הבן את עצמו אבל הכנסת כלה לחופה דמשום גמילות חסד מזדקקינן להו אי ממנעי ולא בעי לן לעיולינהו לחופה מיעקרא לה האי מצוה לגמרי מינן וכו' עי"ש: ח אלמן הנושא בתולה וקרובי הכלה רוצים להוליך הכלה מבית אביה לבית בעלה בתוף וכנור כמשפט הבנות הבתולות והבעל מוחה וטוען שירבו בשמחה בבית אביה אבל בצאתה מבית אביה הרי היא ברשותו והוא אינו רוצה להרבות בשמחה מפני שהוא אלמן כיון שמנהג בנות הארץ הבתולות הנשואות לצאת מבית אביהם בתופים ובכינורות אין הבעל יכול לעכב על זה כמ"ש הר' אפרים ז"ל בענין הסעודה ואעפ"י שהוא אלמן עולה עמו ואינה יורדת לשמחה ולברכה ואפילו לפי דבריו שמחת הדרך אינו ברשות הבעל כיון שהולכין עמה האב או שלוחיו הראנ"ח בכ"י אמר המא' לפי הטעם שכתב הרב ז"ל דכיון דמנהג העיר לצאת בתופים ובמחולות עולה עמו ואינה יורדת ה"ה ג"כ אם המנהג לרקד ולטפח בתופים ובמחולות בעת הנישואין ובליל ראשין