חופת חתנים סג

וחדוה לפיכך חותמת משמח החתן עם הכלה שהוא ל' שמחה איש ואשה ועיין עוד בסמ"ג שביש מפרשים למה פותחת בברוך ובמה שכ' הר' הנז' ודי בזה לעניינינו והמחזיר גרושתו מברך ברכת אירוסין ולא ז' ברכות לדעת הגאונים המלך ובשו"ת דבר שמואל סי' רע"ה י"א שאין לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע וכן נוהגין לעשות לכל אחד חופה בפ"ע ולברך לכל אחד וכן הוא המנהג במ"ק: כתוב בפנים ומנהג מ"ק במילה ובנשואין וכו' סמוך למנהגנו עיין בש"ע א"ח סי' תקנ"ט ותרכ"א ובנוד"ע ס' רס"ה ואין כאן מקום לעמוד על פסקי מרן כאשר הרואה יראה ע"ש ודו"ק. שם כתוב בפנים במעשה שאירע פה בע' חג הסוכות מהאי שתא דהיינו שנת התקנ"ג: שם כתוב בפנים וברכת ארוסין צריכין י' לכתחלה וכו' עד וברכת ארוסין לכ"ע א"צ י' אלא לכתחילה ע"כ. עיין שם בפירוש הברכות למרן בב"י סוף סי' ל"ד ודו"ק: שהכל וכו' לפי דברי רש"י וכו'. וז"ל רש"י אינה מן הסדר אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד זכר לחסדי המקום שנוהג עם אדה"ר שנעשה לו שושבין ונתעסק בו ואסיפתה כבוד המקום היא וברכה זו לכך נתקנה ומשעת אסיפה היא ראויה לברכה זו אלא מכיון שיש ברכה על הכוס הזקיקוה לסדרן עליו מידי דהוה אברכת בשמים והאור במ"ש וכו' ולפי שאינה משאר סדר הברכות וכולה הודאה אחת לא חתמו בה בברוך מידי דהוה אברכת פירות ומצות. וכן ברכת יוצר האדם שתיקנוה ליצירה ראשונה של אדה"ר אי למ"ד ב' יצירות עלו במחשבה ובתר מחשבה אזלינן מ"מ אינו מסדר ברכת הזיווג דהא ביצירה הראשונה אכתי נקבה לא הואי. וא"ת למה היא באה מתוך שאנו מברכין על יצירה השניה תקנו אף על הראשונה שהוא עיקר ותחלתו ע"כ: בנוסח ברכת אשר ברא וכו' י"ב לשונות דאיכא בנוסח דידן ששון ושמחה וכו' הם ע"פ גירסת הש"ס אלא דבמדרש רות הזהירו חז"ל שלא להוסיף על עשר לשונות הללו דהיינו (ששון ושמחה חתן וכלה אהבה אחוה גילה דיצה שלום וריעות) וכן הוא בזוהר פ' תרומה דף קס"ח ע"ג עי' והבוחר יבחר דלתרווייהו הגרסות יש להם על מה לסמוך אלא דבגרסת קול מצהלות חופות חתנים ממשתה ונערים מנגינתם שכן הוא גרסת הר' ירוחם תפסוה לעיקר הפך גירסת הש"ס והרי"ף והרמב"ם והרב החביב בס' דינא דחיי כתב עליו דלא ידע מנין לו עי"ש וגירסת הש"ס היא (קול מצהלות חתנים ונערים ממשתה נגינתם) גם יש גורסים בתר החתימה ומצליח ולא