חופת חתנים נח

אבל בברכת נשואין מעכב כשרצה בועז לכנוס את רות כתיב ויקח בועז י' אנשים וגו' וארז"ל שקבצן כדי לברך ברכת חתנים בי' מכאן שמברכין על כינוס האשה כמו שמברכין על כל מתנה טובה שנותן הש"י לאדם כן מברכין ברכת חתנים בבית החתן קודם נישואין והם שש ברכות כדלקמן בע"ה ואם הוא במקום דליכא י' אין לעשות נישואין הרשב"א. ובפסקי מהרא"י חולק והב"י הסכים לדברי הרשב"א ובד"מ כ' אין דבריו נראין אלא אין הברכות מעכבות מיהו לכתחלה יש לזהר להדר אחר י' ואם א"א אלא בטורח גדול הוי כדיעבד וברכת אירוסין לכ"ע א"צ י' אלא לכתחלה ודי באלו ההערו' להבין הדברי' על בוריין ושורשן ותחת שלש רגש"ה אר"ש בח"ק כל יושבת כהלכת גוברין יהודאין ועם שלש אלה "ברכ' "חופ' "קידושין ה"ן הברכה שורה ל"ו יחדיו יהיו תמי"ם אל הטבע"ת האחת והיו תואמים מלמעל"ה ומעתה עומד המברך לפני הכלה העומדת לימין החתן ע"ש נצבה שגל לימינך ס"ת כלה וכ' חיד"א ואני שמעתי משם הרב הקדוש האר"י זלה"ה שזהו קודם החרבן אבל בזמנינו זה צריך להעמיד החתן בימין הכלה ע"ד השיב אחור ימינו ולוקח כוס של יין ובקול ששון ושמחה מברך ואומר סברי מרנן ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה בקידושין. ברוך אתה יי מקדש עמו ישראל על ידי חופה בקידושין: פי' הברכה. ואסר לנו וכו'. ר"ל אפילו הארוסות שאסרנו לנו אסורות לארוסיהן מדרבנן שגזרו על ייחוד הפנויה ואפי' היא ארוסה לו לא הותרה לו עד שתכנס עמו לחופה והתיר לנו וכו' ר"ל נשינו הנשואות לנו ע"י חו"ק ובסדר תפלת זכה כ' ז"ל כן היא הגירס' הנכונה וזה לשון הרב"ח ז"ל ומרבותי קבלתי לו' והתיר לנו את הנשואו' לנו ע"פ דברי הר"ן שכך הגיה ר"ת וכן מובא בס' פחד יצחק ערך ברכת חתנים משם הר"ן וכ"כ בס' אפי רברבי ס' ל"ד וכן פירושו והתיר לנו וכו' כלומר והתיר לנו אותן שהן נשואות לנו ע"י חופה וכו' הר"ן פ"ק דכתובות דאי לא אמרינן הנשואות לנו היה נראה שהתיר לנו אף הנשואות לאחרים ע"י וכו' וזה בטל מעיקרו על ידי חופה בקדושין כתב בעל העיטור שעיקר הנוסחא הכי היא בקדושין בבי"ת אלא מפני המדקדקים קראו לבי"ת ההיא בי"ת רפה מפני שהיא סמוכה לה"א שהיא מאותיות יהו"א שמרפו' אותיות בג"ד כפ"ת