חופת חתנים נו

התוספת היא עדיין כארוסה דמסתמא לא כתב לה התוספת אלא לחיבת ביאה וכ"ז שאינה ראויה לביאה לא קנתה התוספת אבל לכל שאר דברים הרי היא כנשואה כיון דחופת נישואין דאורייתא כמ"ש לעיל. לבוש (ועיין באחרונים): דיני ברכת אירוסין ו אחז"ל כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ומנין לברכת חתנים מן התורה שנ' ויברכו את רבקה ומנין שאפילו אלמנה אסורה שנא' ויקח בועז עשרה אנשים וגו' ויאמר כל העם אשר בשער וגו' ויהי ביתך וגו' בריש מ' כלה ועיין בש"ס דידן ד' ז' ע"ב ובמה שכתבו התוס' ובש"מ ובמה שכתב הר"ב ברכי יוסף באה"ע סי' ל"ד ואין מקום בכאן לעמוד בזה ול' הלבוש כמו שמברכי' ברכת הנהנין על כל דבר הנאה שבא לידו קודם שנהנה כן מברכין תחלה על ברכת הנהנין על האשה שנתארסה לו בין קדשה ע"י עצמו בין קדשה ע"י שלוחו דכתיב ויברכו את רבקה ואליעזר היה שליח ועכשיו נהגו שאינו מברך לא המקדש עצמו ולא שלוחו אלא אחר מברך כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לברך או משום שהיא ברכת שבח והודא' על קדושתן של ישראל ומאי מברך אקב"ו על העריות וכו' וכמו שיתבאר ונהגו להסדיר ברכה זו על כוס של יין כיון שהיא ברכה של שמחה ומברך עליו תחלה ואם אין שם יין או שכר מברך אותה בפני עצמה והרב באר שבע כתב שיזהר החתן לשתות רביעית לברך ברכה אחרונה והכנה"ג כתב ולא ראיתי בזמנינו זה נזהרין בכך אלא כל שטועמין טעימה אחת די והרשב"ץ כ' שהמברך אינו חייב לטעום ולכן נהגו להטעים לחתן ולכלה כוס של ברכת אירוסין כיון שהמצוה נעשית בשבילן הם ראויים לטעום הכוס יותר מאחרי' ומשם הרמב"ם ז"ל בתשובה כ' שאם חל המילה ביום ט"ב או ביה"כ או בשאר תעניות שאין מביאין כוס כלל ומי שיברך בפה"ג בימים אלו הוי ברכה לבטלה ונ"מ שאם אירע חתונה בי' בטבת או בצום אסתר שכולם מתענין שאין מברכין על הכוס ומנהג מ"ק במילה ובנשואין בשאר תעניות מברכין על הכוס אלא דבמילה בט"ב וביה"כ אין מברכין, ואתר שיגמור הברכה יקדש כדי שיהיה עובר לעשייתן אבל בדיעבד יוכל לברך אחר הקדושין ואם עבר זמן שקדש מחמת איזה סיבה ובירך כבר ברכת אירוסין בשעה שקדש י"א דחוזרין ומברכין תחת החופה בלא הזכרת שם משום הרואים ומנהגנו שלא לחזור ולברך כלל ואם לא בירך ברכת אירוסין בשעה שקדש (וכגון שעבר על תקנת הקהל שקדש בלא חרם וכו') לא יברך אותה בשעת נישואין ש"ע. ורמ"א כ' וי"א דמברכין אותה בשעת הנשואין וכן