חופת חתנים מב

קבלית עלי ועל ירתאי בתראי שהמלוה קודמת לירושה דשעבודא דאורייתא ועל כל נכסי בכלל נכסים הם עבדים ובהמות ושטרות ועופות ותפילין כדאיתא בגמרא. וקרקעות הם נכסים שיש להם אחריות וכו ס"ת נוטלת האשה בכתובתה: ממקרקעי ואגבן מטלטלי כל קרקעות שיש לו לאדם וכן מטלטלין שהיו לו משעת שעבוד חל שעבוד עליהם ואם לא מכרן יגבה מהם. אם אין לו קרקעות עכשיו וקנה קרקעות לאחר מכאן ומכרן אם לא כתב לה דקנאי ודאקני אינה גובה מהם וכ"ש מטלטלין שאפילו כתב לה דאקני אם מכרן אינה גובה מהם. ואם כתב דאקני וקנה קרקעות ומכרן גובה מהם שהלוקח הפסיד לעצמו שלקח קרקע המשועבדת לכתובה ובעל חוב דשטרא קלא אית ליה אבל אם קנה מטלטלין ומכרן אפילו כתב דאקני זכה לוקח שאין דין קדימה במטלטלין שאין אדם סומך עליהם כמו שהוא סומך על קרקעות ואם כתב דאקני קרקעות ואגבן מטלטלין חל שעבוד על המטלטלין ואפילו על המטבע אגב קרקעות כלומר על גב הקרקעות מענין על גבי חרשו חורשים וזהו ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות ולמדו זה מהכתוב בבני יהושפט ויתן להם אביהם מתנות עם ערי מצורות. ואמרו שם שאפילו אין המטלטלין צבורין בתוך הקרקע כיון שנקנה הקרקע נקנו המטלטלין בכל מקום שהם ואפילו קרקע כל שהוא ומטלטלין הרבה וזהו לשון הכתוב בכתובה מקרקעי וכו' שיהיו הכל משועבדין לכתובה זו ואפילו ימכרם תוכל להוציאם מיד הלוקח והיה מן הדין שאם הבעל מכר מטלטלין שהיו לו או שקנאם אחר הנשואין שתוכל האשה לגבות מהן באלמנות וגירושין אלא שלא נהגו כן מפני תקנת השוק שלא יהא אדם מוצא מי שיקנה ממנו מטלטלין כשיצטרך אבל הדין בקרקעות נשאר קיים שאם ימכר קרקעותיו אפילו אותם שקנה אחר הקנין תוכל לטרוף אותם מן הלוקח ואם לא היו לו נכסים וקנה אח"כ והיו עליו ב' כתובות או כתובה ובעל חוב ומכרן וכו' ע"ש: דקנאי ודאקני. כותבין כן שאם אין לו עכשיו נכסי. וקנה אח"כ שתוכל האשה לגבות מהם ואפי' מכרם לפי שבשעת קנין נשתעבדו לה כל הנכסים שיקנה אע"פ שלא היו בעולם כדאי' בגמרא: נכסין דאית להון אחריות וכו' הלשון הזה אינו אלא פירוש מקרקעי ואגבן מטלטלי שהקרקעות יש להן אחריות שהם קבועין והמטלטלין אין להם אחריות ויכול להשמיטן ולשון אחריות הוא מל' אחר שיוכל לרדוף אחריהם ולטרוף אותם מהלוקח: