חופת חתנים לח

חז"ל על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים יום א' ב' ג' ותהא נבעלת ליל ה' משום ברכה דדגים שנבראו ביום ה' שנאמר ויברך אותם אלהים ואמרו בגמרא שעכשיו שאין בתי דינים קבועין אשה נישאת בכל יום וכן תקנו חז"ל אלמן הנושא את האלמנה שתנשא ביום ה' שלא ישכים למלאכתו שהוא אסור בעשיית מלאכה ויהיה שמח עמה ג' ימים יום ה' יום ו' ויום שבת כי מצוה מן התורה לשמח אשה חדשה שנא' ושמחת וגו' ונבעלת ליל ו' משום ברכה דאדם שנברא ביום ו' אבל להבעל בליל שבת אסור לפי שאין אדם קונה את אשתו ליורשה ולהיות זוכה במציאתה ובמעשה ידיה אלא בחופה אם היא בתולה ואם היא אלמנה אין לה חופה אלא בביאה (כלו' דאין חיבת חופה קונה בה כמו בבתולה) ואם יבעול אותה בתחילה בשבת נמצא קונה קנינו בשבת ואסור וה"ה והטעם דאסור להכניס בתולה לחופה בשבת (ובאלמנה אי מהני יחוד הראוי לביאה אף שלא בא עליה. מחלוקת פוסקים היא דלדעת החלקת מ' ומשאת בנימין מהני וע' בשו"ת פר"ח מ"א ח"א סימן ק"ג שכתב שכן דעת מר"ן בב"י א"ח סי' של"ט. ובס' שבות. יעקב ח"א סי' ס"א העמיק הרחיב בענין זה ופסק היחוד של אלמנה אפי' נדה קונה אותה וכו' עיין ביד אהרן אלא דהב"ח והמג"א והט"ז ס"ל דלא מהני יחוד אלא בעילה גמורה דוקא ומהרי"ל כ' דאיכא סכנת מיתה בדבר לבעול בתחלה אלמנה בשבת. ומ"ב כתב דבתולה יש לייחד קודם שבת כיון די"א דחופה שלנו לא מקרי חופה וקודם החופה אסורים ביחוד). ויש מקומות שמתחילין בשם ה' אל עולם. ואינו כמנהג חכמים ז"ל שהרי עשו י"ט כשבטלו הזכרת השם מהשטרות כדאיתא בגמרא לפי שלמחר יפרע זה את חובו ונמצא השטר מוטל באשפה: לחדש פלוני יש לכתוב לחדש ולא לירח דלא לפתח פה לשטן דגבי ירח כתיב גירושין דכתיב גרש ירחים ועוד גבי נשואין כתיב ל' חדש כי יקח איש אשה חדשה. לבוש: בכך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מונין פה מתא פלונית הוצרכו לומר כן לפי שנוהגין למנות ממולד וי"ר שהוא מולד תשרי שנה אחת אחר מולד בהר"ד וכן הם כל ענייני התורה למנות מבריאת אדה"ר שהיא מולד וי"ר ונברא ביום ו' ולפי שהבריאה התחילה מיום ראשון והוא כ"ה באלול לדעת ר"א ע"כ כדי שלא יניחו אותם החמשה ימים מתחילין בקצת המקומות למנות ממולד בהר"ד שהוא מולד תוהו שהוא שנה אחת קודם שנת וי"ר ואלו לא פירש לאיזה יום מונין היה אפשר לטעות בין