חופת חתנים לז

לכשימות או יגרש לא נמצא לגבות כלום שהיורשין יצניעו מעות של ירושה, התקינו שיהיו מניחין אותה בבית אביה ועדיין כשהוא כועס עליה אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה דהיינו בבית בעלה עשירות שכתובתן מרובה עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב ועניות עושות אותה עביט של מ"ר. ועדיין כשכועס עליה אומר הרי כתובתיך וצאי לפי שהיתה מיוחדת לכך עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהיה כותב כל נכסי אחראין לכתובתה ואז אף אם לפעמים יכעוס עליה עד שיעלה בדעתו לגרשה מתוך כעסו יהיה קשה בעיניו למכור נכסיו ויתן כתובה בין כך ובין כך יתפייס ולא יגרשנה לא כן במעות או מטלטלין כיון שכתובתה מוכנת לפניו תהיה ג"כ קלה בעיניו להוציאה מתוך הכעס ועוד שמא יאבדו או יוזלו לפיכך צריך שיהיו כל נכסיו משועבדין לה. והבעל הוא כלוה גבה וצריך הוא לתת שכר הסופר ואם רוצה להעמיד לה ערב קבלן בעד הכתובה והתנה עמה שהוא יהא פטור ממנה והיא לא תתבע אלא מערב גם זה אסור דבכה"ג ג"כ היא קלה בעיניו להוציאה כיון שאין לה שעבוד עליו אלא צריך שיהא שעבודה גם עליו וכל הפוחת משיעור כתובת בתולה מאתים ואלמנה מנה הרי זה בעילתו בעילת זנות שעובר על דברי חכמים שתקנו זה כדי שלא תהא קלה וכו' ודי בזאת ההער' להודיע מהו עיקר כתובה ומעתה נביא תמצית פירוש הכתיבה מהרשב"ץ זלה"ה ולפי הנוסח שלנו ותעמוד על בורין של דברים ויאירו נא עיניך: בכך וכך בשבת. מה שכותבין זמן בכתובות ושטרות הוא שאם יבואו שטרות אחרים על הבעל או על הלוה או אם מכרו נכסיהם לדעת מי הוא קודם ויהיה נפרע תחלה ואעפ"י שאם אין זמן בכתובה ולא בשטר אין נפסלין בכך ואעפ"י שהיא עדות שאין אתה יכול להזימה כשרה. לפי שאין בודקין עדי ממון בדרישה ובחקירה כדי שלא תנעול דלת וכו' ובכל השטרות נהגו לכתוב הזמן בסוף השטר לפי שהרבה פעמים מקבלין העדות ואין כותבין השטר עד אחר זמן. ובכתובה אעפ"י שאפשר לעשות כן מ"מ נ"ל כיון שכבר נהגו לחתום השטר ביום הנשואין בפרסום גדול על כן כותבין הזמן תחלה בכתובות ובשטרות כותבין מה שאמר להם הבעל או הלוה או המוכר ולשון השטר הוא דברי העדים כאלו באו להעיד בב"ד דבעי' מפיהם ולא מפי כתבם ועדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בב"ד ע"כ כותבין אמר לנו פלוני או זכרון דברים וכו'. ותקנת חכמים הוא שתנשא בתולה ביום רביעי ותבעל ליל ה' לפי שבתי דינין יושבין בשני ובחמישי מתקנת עזרא. ואם היה לו טענת בתולים ישכים לב"ד קודם שתתקרר דעתו ולא תקנו שתנשא בא' בשבת משום דשקדו