חופת חתנים כט

לפי ביאורו ולא ידעתי אמאי לא פי' כמשמעו דחלוקה ראשונה מיירי ברוב ב"א דמקפידים אלא דהקפידה אינה תמידי' אלא לפעמים. ואתי שפיר נמי בחלוקה שני' שכ' כיון שדרך רוב וכו' דלפי ביאורו הוה ליה למימר ורוב ב"א מקפידים. דהא עד השתא לא מיירי אלא במקצת ב"א המקפידים אבל לפי מה שכתבתי לישנא דכיון מדוייק. ודוק וכן נראה שהבין הש"ך שם בס"ק ח' וע' במרן בב"י במאי דמספקא ליה ודוק: ב שתי שערות או יותר שהיו קשורים כאחת קשר אחד אינם חוצצין ואין חילוק בין קשר ב' שערות עם שתי שערות או שקשר ב' שערות בפני עצמן. כלומר בין אם ב' שערות קשורות עם ב' שערות אחרות או ב' שערות קשורות בפני עצמן בכל ענין אין חוצצין וכן שער א' שנקשרה אין חילוק בין שהיא קשורה עם חברתה א' על א' או שקשורה בפ"ע בכל ענין חוצצת. ב"י בשם הרשב"א והר"ן: ג שיער שכנגד הלב ושבזקן הנדבק זה בזה מחמת זיעה חוצץ, שבראש שאין אדם מקפיד עליו ושבבית השחי אינו חוצץ ושבאותו מקום באיש אינו חוצץ. ובאשה בנשואה חוצץ בפנויה אינו חוצץ משום דנשואה מקפדת שלא תתגנה על בעלה, כתב הב"ח דדוקא פנויה גמורה. אבל אם היתה נשואה דומיא דפנויה כגון שחין בעלה מקפיד על זה אפ"ה חוצץ דאזלינן בתר רוב נשואות. ודע דזה דוקא אם היא שיער הנדבק. אבל אם חופפת ומפספסת אותו בידים ואינו נדבק ודאי דאינו חוצץ בשום מקום. וכן כ' הרמב"ם בהדיא במתניתין פ"ט דמקואות ז"ל כבר ביארנו בפ"ט מכלים קלקין שהן ארוגי שער כמו שרשרות הנגבלות מן השער לקשור הבהמות וכיוצא בהן וחמר ששער גב החזה ושער גב הערוה אם נסתבך ונתקבץ בכונה ונאבק ושב כמו שרשרת הנה הוא חוצץ. ולכן כלי משגל האשה אם לא תתקין עצמה בחפיפה קודם הטבילה במה שיש שם מן הזיעה ומן הזוהמא תהיה חציצה כי לזה המקום ישפכו המותרים תמיד וכבר הוסיפה התוספתא בזה ביאור וא' ר"ש שזורי אומר בית סתרים באשה בנשיאה חוצץ בפנויה אינו חוצץ וסיבת זה כי הפנויה לא תחוש מזה ולא תקפיד על היותם בלתי נקיים ולזה לא תחוץ החלאה הזאת כפי מה שיתבאר מענין ההקפדה ע"כ וכן פסק בהדיא בחיבורו בפ"ב מהלכות מקואות ז"ל בית הסתרים באשה חוצץ עד שתדיח תחילה שהזיעה שם תמיד והאבק מתקבץ וחוצץ בד"א בנשואה וכו' ע"כ באופן מעיקר הדין אינו צריך להעביר השער כנל בסם או בדומה. אלא די בחפיפה ופספוס היטב ולפ"ז יש לקיים המנהג שנתחדש מאיזה שנים פה העירה יע"א דרובן של נשים ככולם אינם מעבירים אותו עוד לגמרי בסם כמו שהיו נוהגות מקודם. אך איתא בספר שדה הארץ ח"ג דבאשה אחת שטבלה ולא