חופת חתנים כח

ש"ע. וכ' הש"ך ז"ל והב"ח ז"ל פ' כיש גדולים שהביא הרשב"א וכהרמב"ם דאפי' נתעסקה באותו המין אין תולין להקל עד שתאמר ברי לי שלא היה עלי בשעת טבילה ואני מוסיף שכן דעת הרשב"א בחידושיו וכו' וסיים ז"ל ועוד דבדרישה כ' דגם הטור שכ' שאני תולה אותו במין שנתעסקה בו ר"ל שא"צ טבילה עכ"פ אלא יכולין לתלות והיינו דוקא כשאומר' ברי לי עכ"ל ולפ"ז דברי המחבר אפשר להתפרש כן וכן עיקר לדינא: ומ"ש אבל אם לא חפפה וכו'. ע' בש"ך ס"ק י"ז סי' קצ"ט. והט"ז כ' דג' חלוקות יש בזה דאם תוך העונה שחופפת טבלה אין צריכה טבילה אחרת ואם יש עונה צריכה טבילה אחרת אא"כ נתעסקה אח"כ והיינו שעכ"פ אין בין חפיפה לטבילה אלא עונה אחת אבל אם יש ביניהם הרבה כגון שחפפה ע"ש וטבלה במ"ש דחפיפה זו לא מקרי קודם טבילה כלל אלא רחוק ממנו אז לא מהני נתעסקה אח"כ וע"כ כתב בזה כו' עו"ש: סימן ד דיני חציצה דברים השייכים אחר הבדיקה בענין הטבילה וכל דיני חציצה א צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת דדרשינן ורחץ ובא השמש וטהר מה ביאת שמשו כולו כאחד אף רחיצתו כולו כאחד. לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ. ואפי' כל שהוא אם דרך בני אדם לפעמים להקפיד עליו חוצץ אפי' אם אינה מקפדת עליו עתה. או אפי' אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני אדם להקפיד בכך חוצץ. ואם היא חופה רוב הגוף אפי' אין דרך בני אדם להקפיד בכך חוצץ. והיכא דרוב בני אדם אינם מקפידים והיא מקפדת כתב הב"י בשם הרמב"ם והטור דחוצץ. וכתב הב"ח וכ"כ בד"מ. וכתב הט"ז אבל אם היא אינה מקפדת לעולם ורק מקצת בני אדם מקפידים אז לא הוי חציצה. ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצים כמו דברים החוצצין: אם דרך בני אדם וכו' נראה ביאור לשון זה דרך בני אדם להקפיד על זה אע"פ שאין רוב ב"א מקפידין רק קצתם וזו האשה רגילה להקפיד ג"כ על זה בפעמים אחרים (וכיון דאיכא זמנא דמקפדת חוצץ לעולם אעפ"י דרוב פעמים אינה מקפדת ב"ח) רק שעכשיו אינה מקפדת או אפי' אינה מקפדת בשום פעם ורוב בני אדם מקפידים ע"ז חוצץ, ט"ז ולישנא דלפעמים לא אתי שפיר