חופת חתנים כה

וכו' במי שטעתה במנין יכולה לטבול אחר ד' ימים וכן אם לא טבלה כראוי יכולה לטבול בכל עת ע"ש הביאו הש"ך: דיני חפיפה סימן ג בהגיע תור נערה ללכת אל בית הטבילה דברים הצריכים לגופה אם לבדוק בית הסתרים שבה והם כל דיני חפיפתה בין בחול בין בשבת: א צריכה להדיח בית השחי ובית הסתרים שלה במים ולסרוק שער ראשה יפה במסרק שלא תהיינה שערותיה נדבקות זו בזו ושאר שיער שבה מפספסת אותן בידיה יפה יפה וכן צריכה האשה לעיין בעצמה ובבשרה ובודקת כל גופה סמוך לטבילתה שלא יהיה עליה שום דבר מיאוס שחוצץ ודבר זה הוא מדאורייתא ותחוף כל גופה ותשטוף במים חמיה בשעת חפיפת גופה ושערה. ודבר פשוט שע"י המשמוש שפיר הוה ענין דבר תורה. ואם היא מעיינת ובודקת עצמה בשעת החפיפה די בכך ואין צריך בדיקה מיוחדת דוקא (ט"ז): ב חפיפה שבמקום שיער לא תהיה במים קרים לפי שמסבכין את השיער. אלא במים חמין וכן לא תחוף בכל דברים המסבכין השיער: ג החפיפה צריכה להיות לכתחלה סמוך לטבילתה. והמנהג הכשר שתתחיל לחוף מבעוד יום ועוסקת בחפיפה עד שתחשך ואז תטבול וכן מנהג כשר שאע"פ שחפפה תשא עמה מסרק לבית הטבילה ותסרוק שם. ובשעת הדחק שצריכה לחוף ביום או שא"א לה לחוף ביום וצריכה לחוף בלילה יכולה לעשות ובלבד שלא תמהר לביתה ותחוף כראוי וברור הוא דאם חופפת ביום דבלילה צריכה עיון ובדיקה בכל גופה קודם הטבילה, והש"ך הביא משם רש"ל ז"ל על מה שנהגו מקודם להתחיל לחוף ביום ועתה תקנו לחוף בלילה ולעסוק בחפיפה דוקא שעה אחת שלא תהא מהומה לביתה שרי אפי' לרש"י מאחר דאיכא חשש איסור שלא ירגישו בטבילותיהן וגם לפעמים הצנועות באות לידי ביטול טבילת מצוה: כתב בה"י אם לא היה בעלה בעיר ובא בלילה שלא היתה יודעת שיבא בלילה מותרת לחוף בלילה ולטבול: ד חל טבילתה במוצאי שבת שא"א לחוף מבע"י תחוף בליל טבילתה ומ"מ