חופת חתנים כא

ואינה חומדת בכך אלא בשעה שתכין עצמה לחופה או משעה שמודיעין לה ועכשיו בזה"ז שמודיעין לה זמן הנשואים חדש מקודם או יותר אם הוסת בא לה בתוך ז' ימים לכניסה לחופה אחר שפוסקת מתחילין לה הז' נקיים גם לדם חימוד כדעת מרן ורמ"א ושאר פוסקים דלעולם משתבעוה לינשא עד. שתבעל איכא לספוקי דילמא חזיא מחמת חימוד והחמירו שתבדוק משעה שמתחילין הז' נקיים עד שתבעל (לכתחלה וכמ"ש רמ"א) ודלא כהרשב"א (עי' בט"ז). ואם הוסת פוסקת לה ז' ימים או יותר קודם כניסתה לחופה מונה הז' סמוך לכניסתה לחופה. וכתב רמ"א דיש לסמוך הטבילה סמוך לבעילת מצוה ככל מה דאפשר והמנהג לטבול הכלה ליל ד' אעפ"י שלא תבעל קודם מוצאי שבת (עיין במג"א בא"ח סי' ר"ף ס"ק ב) אבל אין להרחיק הטבילה מן הבעילה יותר מזה. ואם לא תבעל במ"ש יש לה לבדוק עצמה בכל יום עד בעילת מצוה (והטעם דבאלו הד' ימים לא עיין בלבוש) ודוקא לכתחילה אבל בדיעבד אין להחמיר אם בדקה רק פעם א' תוך ז' ונפקא מינה מדברי רמ"א דקאי למנהגם שנושאים בע"ש דלדידן דנושאים ביום ד' אם טובלת בליל ב' ולאיזה סבה אינה נבעלה עד ליל ו' דבאלו הימים אינה צריכה לבדוק דאינה חומדת ומהטעם שכתב הלבוש והוי כמו לדידהו דנושאים ביום ו'. אמנם אם טובלת אחר אלו הד' ימים ואינה נבעלת מאיזה סיבה ודאי דכל כמה דלא נבעלה איכא למיחש דילמא חזיא מחמת חימוד ותבדוק: ג ביום שבודקת עצמה בה"ש להתחיל למנות למחר כאמו' תלבוש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים ומיום המחרת תתחיל לספור ז' נקיים ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה שתרחץ ולובשת לבנים אמנם אם לא רחצה רק פניה של מטה די בכך וכן נוהגין ואין לשנות אבל בשעת הדחק כגון אשה ההולכת בדרך ואין לה בגדים תוכל לספור ז' נקיים רק שהחלוק יהיה נקי ובדוק מדם, וגם בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר השנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ומותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה. אבל בט"ב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה. והמג"א כתב דמשמע מהב"י והב"ח שמותרת ללבוש לבנים. בתוך ז' ימי אבלה כתב הט"ז ז"ל בתשובת משאת בנימין מתיר אפי' לרחוץ בתוך ז' ללבוש לבנים. ודבריו נכונים אלא דמ"מ למעשה אין לה לרחוץ ללביש' לבון אלא שתרחץ פניה של מטה ותלבש חלוק נקי לא לבן ממש והמחמיר בזה לדחות לבישת הליבון לגמרי הוא מן התמיהין ומל' הש"ך משמע דמקי' טפי ובתשובת הרב הנזכר עי"ש כתב הש"ך