חופת חתנים יא

ומעשה ישעיה וחזקיה יוכיח והדבר היתה ודאית ומכ"ש אם יש צד ספק בדבר ומי הוא היודע אם לזה העני ישתנה מזלו בגלל הדבר הזה אם כוונתו תהיה רצויה לשמים לקיים מצות בוראו ולהנצל מעבירה יבטח בשם ה' ויאמין באמונה שלמה בהשגחתו על כל פרטי מין האנושי ואין מעצור לה' להושיע והרבה דרכים לפניו יתעלה להקים מעפר דל ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו: ודע שעל כל פנים חיוב האיש הישראלי להשתדל מקודם בכל מאמצי כחו על אומנות לפרנס אשתו ופשוט נבילה בשוקא ואל תצטרך לבריות וכמו שאמרו בזוהר חדש פ' בראשית מדרש הנעלם ר' יוחנן פתח בחכמה יבנה בית ג' דברים צריך אדם לעשות בדרכי העולם ואלו הן לבנות בית מושבו וליטע כרם להתפרנס בו ואח"כ לקחת לו אשה ולהוליד בנים לפרנסם בהם ולא כדרך השוטים וכו' וכ"כ הר"מ בה' דעות: העכוב האחד הוא לאהבת הכבוד להתחבר במשפחה הגונה וראוי לנו לברר מפי סופרים ומפי ספרים עד היכן מגעת פסול או כשרת היחוס והמשפחה אם להתרחק הימנה או להתקרב. במסכת תענית תנן מה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך וכו' תן עיניך במשפחה שקר החן וכו' ופי' הרמב"ם ז"ל המיוחסות שלא היו נושאות חן בעיני רואין היו אומרות אל תתן וכו' שאין אשה אלא לבנים וכשיהיו בניך מיוחסין הכל קופצין עליהם בין זכרים בין נקבות וכן הוא בגמרא בברייתא. והר' תי"ט כ' ז"ל אשה יראת ה' שמן הסתם המיוחסות הן יראות ה' שעיקר יחוסו של ישראל שאין בהם פסול ממזרות וכיוצא בזה כדמוכח בריש קדושין והנהו חציפין דדרי נינהו כדאמרינן מדחציף כולי האי ש"מ ממזר הוא. אי נמי מיוחסות דהכא היינו אנשי חיל יראי ה' כדרך שקורין גם בזמנינו מיוחסין אותם שיש בהם גדולים בחכמה וביראה. ושאין במשפחותם חכמים ויראי ה' אותם בשם יקראו שאינם מיוחסים ע"כ. ומרן בשלחנו הטהור באה"ע כתב לא ישא אדם אשה שיש בה שום פסול. והחונים עליו כתבו דהיינו פסול דאסורה לו כגון חשש ממזר או חללה לכהן וכדומה. ופסול קלקול וכו' עיין בי"ד סי' רכ"ה סעיף מ"ג. עוד כתב ז"ל כל המשפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהם לכתחלה (וכתב הב"ש דהטור כתב בשם הרמ"ה מי שאין משפחתו ידועה לנו אמרינן שהיא בחזקת כשרות לכן יש להחמיר) ואעפ"כ אם ראית ב' משפחות שמתגרות זו בזו תמיד או ב' בני אדם שמתגרים זה בזה או ראית משפחה שהיא בעלי מצה ומריבה תמיד או ראית איש שהוא מרבה מריבה עם הכל ועז פנים ביותר חוששין להם וראוי להתרחק מהם שאלו סימני פסלות