חומת אנך על תורה, בראשית כח:יג

והנה ה׳ נצב עליו. כתוב בספר אמרי נועם מן וה׳ נצב עליו עד ויקץ יעקב משנתו יש כל אותיות אלפא ביתא ונעלם אותיות שטן אף בורח מתפלות ישראל וכתיב אף אלהים כי הולך הוא לשטן לו הרי השטן אף אינו עם הצבור לכן ויקץ יעקב משנתו ויאמר ס״ת צבור אכן יש ה׳ במקום הזה במקום הצבור השכינה עמהם עכ״ל וצריך להבין כי יש כמה אותיות ש׳ בפסוקים אלה וגם ש׳ שמאלית איכא דכתיב עד אשר אם עשיתי. גם הרבה אלפין יש ונראה דכונתו דלא יש ס׳ וט״ס נפל בדבריו וצ״ל ונעלם אותיות סטן ף׳ כי סטן אף בורח כצ״ל ואתיא כי הא דאמור רבנן דלא יש ס׳ בברכת כהנים וכיוצא. וגם כתבו ז״ל דלא יש ף׳ בברכת המזון לרמוז כי אינו שולט אף כי אות פ׳ מורה על האף. ורמז בפסוק אף אלהים כי הולך הוא הכונה האף הוא כשהוא ביחיד כמ״ש כי הולך הוא יחיד וכן לשטן לו דייקא כשהוא ביחיד ובצבור שהשכינה שם אינו שולט. ובהכי ניחא מ״ש גורי הארי ז״ל כי ענוה מספר ס״מ דאינו שולט במי שהוא עניו ואמר הרב עיר וקדיש מהר״ר אברהם הלוי ברוכים ז״ל דמזמור לא גבה לבי הוא מזמור קל״א גימטריא ס״מ דאינו שולט בו עכ״ד [ודע שבכתבי גורי האריז״ל ראיתי שכתבו כן משם האריז״ל עצמו] דכיון דהעניו הוא מרכבה לשכינה כדכתיב אני את דכא וכמ״ש פ״ק דסוטה כשיש שכינה אינו שולט. וזהו שאמרו וה׳ עמו שכינה עמו והוא חוטא דכשיש שכינה אינו שולט יגער. וזה רמז הכתוב והנה ה׳ נצב עליו ר״ת עניו. שם רמז דלהיותו עניו היה מרכבה לשכינה ואינו שולט שטן ואף. ומה טוב ומה נעים מ״ש ריב״ל גדולים נמוכי הרוח לפני הקב״ה וכו׳ מי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות כלם ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת דכיון דהעניו מרכבה לשכינה נעשה בית המקדש ומקום המזבח שמקריב כל הקרבנות הוי כצבור ששכינה עמהם ואינו שולט שטן ואף וז״ש ולע״א שאין תפלתו נמאסת תפלתו דייקא ביחיד דכתפלת צבור דמי דמאי דעדיפא תפלת הצבור היינו ששכינה עמהם ואינו שולט סטן ואף וכן העניו שכינה עמו וגופו בית המקדש ומקום המזבח כמדובר. והשתא יבא על נכון מ״ש ז״ל דאם נגזר על העניו מיתה או מיתת בנים וכיוצא על ידי הענוה מתבטלות הגזרות כמ״ש בספר ארץ החיים מזמור קי״ו והטעם דכשהשכינה עמו לא יש שטן אף וממילא מתבטלות גזרות רעות ועוד דהוי כאלו הקריב כל הקרבנות והוי מזבח כפרה וזה רמז והנה ה׳ נצב עליו כאמור וס״ת גימטריא חי דעל ידי הענוה מתבטלות כל גזרות רעות וחי: