חומת אנך על תורה, בראשית כח:י

ויצא יעקב. פירש״י מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם וכו׳ בספר תוצאות חיים חדש פירש שכאן הזכיר באר שבע שהרושם אינו ניכר בעיר אלא החסרון אצל אותו הצדיק הנשאר שהיה משתעשע עמו ולכן נזכר שם העיר אבל ברות שלא נשאר בעיר שום צדיק אין צריך להזכיר המקום והאריך בזה וכתב כי נכון הוא מאד עיין בדבריו באורך. ואני בעניי אומר דאדרבא לשון רש״י לפירושו אינו מתישב שכתב פנה הודה פנה זיוה וכו׳ וגם סיים וכן ותצא מן המקום. ופשט וכן הוא השואה הגם שיש אריכות דברים בזה. ותו הרי מפורש בב״ר דדרשו פסוק זה ופסוק ותצא מן המקום ופריך שם בב״ר ניחא תמן שלא היתה שם אלא אותה צדקת בלבד אלא הכא הוה יצחק ורבקה ר׳ עזריה בשם ר׳ סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק א׳ לזכות שני צדיקים ופירש הרב יפ״ת ז״ל דאינו דומה זכותו של א׳ בעצמו אל זכותו כשהם שנים יחד שכל א׳ מוסיף בשלמות בצרופו אל השני כמו שבסמים הסגוליים תתחדש בהרכבתם סגולה אשר לא היתה בפשיטותם לכן בצאת יעקב אמר פנה הודה לפי דאף בזכות יצחק הנשאר נעשה רושם וחסרון עכ״ל. ולפ״ז מ״ש ויצא יעקב מבאר שבע הוא ללמד דגם דהיה מבאר שבע והיה שם יצחק ורבקה אפ״ה יציאת יעקב עושה רושם ופנה הודה של עיר פנה זיוה וכו׳ דאינו דומה זכות ב׳ צדיקים ועוד כי עתה הן נגרע משלמות יצחק ורבקה גם כן כמ״ש הרב יפ״ת ז״ל אך ברות שלא נשאר שם צדיק א״צ להזכיר שם המקום: