חכמת שלמה על שבועות לו:

רש"י בד"ה ושאני סוטה כו' בספרים ישנים דלא אתמר בלא תיפוך כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ה"ג כו' ואינהו אאלהים קאי ואע"ג כו' גבי נדר דלית ליה כו' כצ"ל:

סליק פרק שבועת העדות:

גמ' תובעין אותו ואמרו לו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בפני ב"ד כו' וכחש בעמיתו כל דהו נ"ב לא ידענא למאי הזכיר רש"י קרא זה אי לאשמועינן מינה בין בפני ב"ד בין שלא בפני ב"ד הלא מונשבע על שקר שמעי' כדפרש"י לעיל דף ל"א. ואם על מפי עצמו קאי לא שייך לומר כל שהוא דהא עדיף ממושבע מפי אחרים כדיליף לעיל בפ' שבועת העדות ק"ו כו' ועוד קרא דאשר ישבע עליו היינו מפי עצמו וצ"ל דרש"י בא לפרש דחייב מפי עצמו אף בלא טענת התובע ואמר לו תן לו פקדוני כו' לאו דוקא קאמר וזהו דשמעי' מוכחש בעמיתו כל דהו כדלעיל דף ל"ב [עיין במהרש"א]: