חכמת שלמה על שבועות לז.

גמ' והכא מייתי קרבן לא שנא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא אם אמרת כו' קאי לא אם אמרת כצ"ל:

בד"ה פרט למודה כו' והשני כפר נ"ב היינו כמו שמפרש לקמן:

תוס' בד"ה הזיד כו' דמי יודע שהם כו' נ"ב ותימה שמא המתרים שמעו מהם שיודעין לו עדות א"נ שהם היו אצלם כשראו עדות זו אלא שהם קרובים ותדע דאל"כ גבי פקדון אין יכולין להתרות כו' מאחר שהם יודעים יעידו עליו אם לא שהם קרובים ודו"ק [עיין במהרש"א]:

מאי אינו כו' גבי נזיר בפתע להביא את אונס פתאום כו' כצ"ל:

בא"ד כאן שחייב את השוגג כו' נ"ב פי' שוגג גרידתא והוא אונס דלעיל וק"ל:

בא"ד וכפר מאשר חטא וגו' נ"ב לאו דוקא דמוכפר ילפי' אלא מפתאום רק שמביא האי קרא דכתיב ביה קרבן ואפתאום קסמיך וק"ל [עיין במהרש"א]: