חכמת שלמה על נדה יג:

גמ' ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר ליה לא. כל זה נמחק:

שם למטה עד ירכים. נ"ב ועד ועד בכלל דהיינו עד ברכים ביש פירושים:

רש"י בד"ה כספחת כו' דאמרינן במסכת סוטה. נ"ב בפ' אלו נאמרין:

בד"ה כי רוח כו' יעטוף כו'. נ"ב ובע"ז גבי באו ונחזיק טובה לאבותינו כו' פירשו התוס' כי רוח מלפני הוא משיח שנאמר רוח אפינו משיח ה':

בא"ד מדריש יעטוף כו' הד"א:

בד"ה שמע מיניה כו' לידי חימום אלמא כו' הד"א:

תוס' בד"ה קשים גרים כו' מייתי דרבי חלבו. נ"ב ועוד י"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין ליזהר מאונאתן תוספת פרק החולן והר"ר אברהם גר פירש לפי שהגרים בקיאין במצות ומדקדקין בהן ומתוך כך הקב"ה זוכר עונותיהן של ישראל כו' תוספות פרק עשרה יוחסין:

בד"ה אלמא דינא כו' ומשני התם תקצץ ידו על טיבורו על כו' דאם לא יסיר הקוץ תבקע כריסו וקשה כו' כצ"ל: