חכמת שלמה על עירובין צד:

רש"י בד"ה ושמואל כו' ביתר מעשר ולא מיתנא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה וקירויו נמי כו' משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כו' ברוחב ארבע וחמש אמות כו' ארבע פיות שצריך כו' הוא נפרץ בארבעה כו' במקצוע צפונית ובארבע כו' כצ"ל והד"א. ונ"ב כזה :

תוס' בד"ה וקירוי כו' שנפרץ הקירוי באלכסון כו'. נ"ב כזה :

בד"ה ושמואל כו' בין בעשר בין ביתר כו'. נ"ב וכמו שפי' רב בקרן זוית ודו"ק:

בא"ד דאיירי נמי בעשר דלא כו' כצ"ל:

בא"ד כסתם פרצה שהיא יותר מעשר. נ"ב ואין לנו להקשות דלמא הא קמ"ל דבשני רוחות לא אמרי' פיתחא הוא משוס דס"ל לתוס' דהא ליכא חידוש דפשיטא עשר בקרן זוית הוא פרצה ולא חשיב כפיתחא וק"ל:

בא"ד ומשום בית כמו שמואל. נ"ב פי' לאשמועינן דמרוח אחת אמרינן פי תקרה אפי' ביתר מעשר אף שרב מוקי באלכסון דאין שייך לומר פי תקרה אפי' ברוח אחת כדפרש"י התוס' פירשו לטעמייהו דאלכסון הוא כמו שפירש ר"י לעיל ואינו שייך ברוח אחת אלא בשתי רוחות ובקרן זויות וק"ל (עיין במהרש"א):