חכמת שלמה על עירובין צד.

גמ' וקטרו ביה והיכי עביד שמואל הכי והא אמר כו' ורב אי ס"ל דאסור כו' כצ"ל:

שם דלא נימרו כו'. ?? ס"א הדר ביה רב משמעתיה ולא נהירא דהא רב לא אמר שמעתא אלא מהאי עובדא שמיע לן וק"ל:

רש"י בד"ה אהדרינהו רב לאפיה דקסבר כו'. נ"ב והתוס' פירשו לעיל בפ' מי שהוציאוהו [עירובין דף מ"ד.] בדבור פקק החלון מאן דאמר דרב קפיד אעשיית מחיצה הבאה להתיר טלטול בשבת וק"ל:

בד"ה שנטלה קורתו או לחיו גרסינן כצ"ל. ונ"ב בסוף פ"ק פירשו התוס' דעת רש"י:

בד"ה משתי רוחותיו נמי נימא פתחא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מאי שנא כו' דג' מחיצות דאורייתא כמו סתם מבוי דהוי כלחי וקורה ויש לומר דהכא כו' כצ"ל:

בא"ד אלא שלשה מחיצות וברביעית כו'. נ"ב פירוש א"כ ברוח אחת נמי לא ישארו שלש מחיצות וא"כ אין חילוק בין רוח אחת לשתי':

בא"ד ואיירי נמי שנפרצו כו' אע"ג דהשתא כו' כצ"ל: