חכמת שלמה על עירובין עט:

תוס' בד"ה ש"מ כו' שבין ב' חצירות איירי דפליגי ביה רב ושמואל ומיבעיא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה ואבע"א כו' לבי נשי ופי' שם בקונטרס דפינה כדי שלא יבא להוציא משם לחצר משמע קצת כו' כצ"ל:

בא"ד לפנות כליו. נ"ב פי' ולא צוה לנעול וכן במרדכי:

בא"ד ומיהו מצי למימר כמו שפירש בקונטרס וליכא למיחש דלמא אתו לטלטולי אלא כשרואה כו' כצ"ל:

בד"ה ומזכה להם כו' גדול ממש כו' וה"ה כו' ואין לתמוה לר' יוחנן היאך יש יד לקטן לזכות דהא ממה נפשך אמה העברייה נמי קטנה היא כו' כצ"ל. ונ"ב ואין לתמוה לר' יוחנן פירוש שמפרש נמי גדולים הנזכר במשנה אפי' קטנים רק שאינם סמוכים על שלחן אביהם:

בא"ד אין קטן זוכה לאחרים הא אמרינן בפרק התקבל שאני שיתופי מבואות דרבנן וא"ת אמה כו' כצ"ל:

בד"ה ועל ידי אשתו כו' סתמא דמילתא נקיט להו כו' כצ"ל:

בסוף ד"ה אם טעם כו' הא אין בו כ"כ. נ"ב פירוש אלא עיקר כמו שפירש ר"ת: