חצי יהונתן פ

לירושלים היכא משכחת לה הא אין עושין מגרש שדה וצ"ל לדעתו דאין חילוק בין זרעים לאילן ור"א היא ולפ"ז לפי מאי דקיי"ל כת"ק ליתא ולכך השמיטו ודוק. אך עדיין קשה אף דר"א היא מ"מ הא מרחיקין אילן מן העיר כ"ה אמה וצ"ל דבאמת עומד לקצוץ רק מיירי דעדיין לא נקצץ והנה ידוע כל ידות הכלים שהם ארוכי' ס"ל לר"מ כל העומד לקוץ כקצוץ דמי ואינו טובל רק עד מקום שאין קוצצין והקשו הא אותו מקום חיבור אינו נטבל ואי דה"ל טומאת בית הסתרים הא ראוי לביאת מים בעינן ותי' דהואיל ועומד לקוץ כקצוץ דמי אינו חוצץ וידוע דאויר ירושלים כירושלים כנ"ל רק גגים וכדומה החוצצים באויר הם מעכבים שלא לאכול ואם עומד לקוץ כקצוץ דמי וזהו כוונת תוס' דאויר ירושלים כירושלים רק אילן מעכב והעומד לקצוץ כקצוץ דמי ואינו מעכב וה"ל כאוכל באויר ולזה דייקו תוס' אויר וכו' ולא קאמר גנים נתקדשו דבאמת לא נתקדשו ודוק. ובהכי ניחא דברי הרמב"ם הנ"ל דלכאורה קשה עדיין ה"ל להביא המשנה די"ל דאילן עומד בתוספת ירושלים שלא נתקדש רק בימי עזרא כנ"ל ונופו נוטה לירושלים שנתקדש בימי יהושע ומותר לאכול שם מ"ש והכל בתוך העיר ול"ש אין עושין מגרש וכו' אבל להנ"ל ניחא דא"כ אינו בגדר מרחיקין אילן ואינו עומד לקוץ וקשה קושי' תוס' הא גגים לא נתקדשו ודוק. והנה רש"י כתב במס' שבועות דף ט"ז ע"א דבר חדש דהא דאין עושין מגרש וכו' לא נאמר אף לת"ק רק בכרכים המוקפין מיב"ן ותמוה מנ"ל לרש"י זאת גם קשה מאי מקשה הש"ס בב"ב דדילמא בשאר עיירות נשנה וע"ז י"ל דבירושלמי אמרי' ב' טעמים להרחקת אילן או דלא יאפיל או משום נוי העיר והנ"מ ביניהן אם אילן עומד בעיר נגד ביתו דמשום מאפיל ליכא ובש"ס דידן קאמר הטעם משום נוי וקשה דלכאורה מוכח משום מאפיל דהא אמרי' אם אילן קודם קיצץ ואח"כ נותן דמים דקדירה דבי שותפי וכו' ולכך קוצץ תחילה אבל הקציצה אין ב"ד מתעצלין א"כ אם ספק ל"ל ליתן דמים ע"כ האילן קדם דהא האילן עומד זמן רב עד שאין לו זכר אימת נטוע ואיך התעצלו הב"ד לקצוץ א"ו דהעיר מאוחר ובני העיר מאנו ליתן דמי' ואמרו דמקצי' לאילן אפס לא יתנו דמים ולכך לא נקצץ ומה ספק יש אבל להך טעמא דמאפיל ניחא דהי' עומד תחלה נגד ביתו של בעל האיל וא"א לקצוץ וצ"ל דודאי אין עצם אילן לעיר רק האפילה רק קשה דדי בהרחקה בעלמא ד"א סביבותיו ול"ל כ"ה אמה וע"ז קאמר נמי העיר שיהא אורה רב כאכסדרה וכמ"ש בבה"כ וא"כ נגד ביתו ל"ל בי' לכך שפיר יש ספק אך עדיין קשה א"כ אם הי' ביתו גדול לחוץ לעיר וסתרי ונטע במקומו אילן ודאי דמותר דהא יותר הי', מאפיל הבית מאינן ולפ"ז בנמצא אילן מקדם טעינן ללוקח וליורש שהי' בית וסתרו כמו דאמרי' לקמן בזיזין לר"ה דטענינן ללוקח שנכנס לתוך שלו אף בזה טענינן וצ"ל דזה א"א לסתור ולהניחו שדה או מגרש דאין עושין עיר מגרש לכ"ע שלא יחריבו ערי ישראל וא"כ ע"כ מוכח דאיירי המשנ' בהך כרכים דנשנית בהו הך דיוקא דאין עושין וכו' וא"ש והנה הש"ך בח"מ סימן קנ"ה ובה"ז הביאו נוסחאות שנויו' בילקוט אי ר"א ס"ל אין עושין מגרש שדה או עושין וצ"ל דהנך ב' תי' בש"ס פליגי בהך נוסחא ולכאורה קשה הא ר"א ס"ל עושין מגרש עיר א"כ י"ל דהוסיפו על העיר עד שהגיעו לאלו אמה משדה אך זהו אינו דא"כ למה לא יעשה ממגרש שדה מ"ש דהעיר מגיע עד שדה אף דעושין ממגרש שדה וצ"ל דאם עושין ממגרש עיר יעשו ממגרש אחר משך ועכ"פ צריך להיות אלף אמה ממגרש וע"כ צ"ל אף שרוצים ליתן מגרש אחר אין עושין ממגרש עיר דכתב ולא ימכר ולא שונה כמ"ש הרמב"ם וק' איך אפשר להוסיף על עיר הא יבנו לתוך מגרש ואין עושין מגרש עיר ולכך פירש"י דדוקא בבע"ח וירושלי' ס"ל אינו בכלל בתי ע"ת דאמרי' תרי ירושלי' הוי וא"ש והנה הש"ך בסימן הנ"ל וביחד הרב בה"ז הקשו לפי גירסא דגרסי' בפ"ט דעירכון אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש