חצי יהונתן עז

השתא קיימינן דמשום הך סברא מבטלין תורת חליפין לגמרי א"כ מבטלין נמי משום האי סברא תורת קנין שטר אך ייל מ"מ לק"מ קושי' מהרש"א ותוס' מקשה ממ"נ די"ל כנ"ל דיש סברא ליגמר מעפרון וליגמר משדה וא"כ הך סברה מועיל ליגמר מעפרון ואי דק' אי גמרינן מעפרון תהא אשה נקנית בפחות משוה פרוטה י"ל אי אין קנין בפחות שוה פרוטה אף דלגבי' הוי דבר חשוב מ"מ אינו מתורת קנין כמ"ש בסמוך ראיי' לזה ובפשיטות כנ"ל ל"ל דקושי' תוס' יהא ממ"נ אי סברא דאשה לא מיקני' וכו' היא סברא עצומה דמבטלין קנין חליפין ק' קו' הא' אי דלא ס"ל האי סברא לסברא עצומה רק דסברא זו מועלת ליגמר מעפרון קשה קושי' הנ"ל משטר דלגבי שטר בין אי גמרינן מעפרון בין אי גמרינן משדה הוי שטר קנין גמור ז"א כקושי' העצמות יוסף דגם בשטר אין קנין לנכרי רק אי גמרי' משדה א"כ י"ל גם גבי שטר מכח סברא זו גמרינן מעפרון ובעי תלמודא שפי' בשטר מנ"ל וקו' מהרש"א במ"ע אך י"ל דלכאורה קשה על ר'"ת שר"ל ראי' דחליפין קונה בנכרי מדאיצטרך מכסף מקנתו גבי נמכר לנכרי כו' דהמפרשים כתבו דמכסף מקנתו ממעט דנמכר לנכרי אינו נקנה בשטר וחדא מנייהו נקט ולפי"ז מנ"ל דחליפין קונה בנכרי ומכסף מקנתו להורות דבשטר ל"ק אך זהו לק"מ דהא ר"ת פי' כוונת הש"ס שם דנכסי גוי ה"ה כמדבר לענין שטר ואין בו כוונה אחרת לפי"ז ל"ל לכסף מקנתו על שטר דהא גבי שאר דברים אינו קונה בשטר בנכרי ע'"כ דמכסף מקנתו אתי להורות דאינו נקנה בחליפין ומוכח דיש חליפין לנכרי נמצא לפ"ז הא בהא תלי' אי שטר לא הוי קנין בנכרי מוכח דיש חליפין לנכרי דעל שטר לא איצטרך מכסף מקנתו דהא גם שאר דברים לא נקנין אלא ודאי דאתי' להורות דע"כ דאינו נקנה בחליפין אבל שאר דברים נקנין בחליפין בנכרי ואי חליפין לא הוי קנין בנכרי כלל א"כ מכסף מקנתו אתי' להורות ע"כ שטר לא הוי קנין ומוכח דיש קנין שטר לנכרי בשאר דברים וא"ש דברי תוס' ממ"נ אי ס"ל לרש"י דמשום הך סברא בטל בו בקנין חליפין לגמרי קשה קושי' הא' כנ"ל אלא ודאי דס"ל דמשום הך סברא לחוד ל"ב קנין חליפין רק דעי"ז אנו גמרי' מעפרון דאין אשה נקנית בחליפין א"כ מוכח דס"ל לרש"י דאין חליפין לנכרי וא"כ מכסף מקנתו מיותר וע"כ להורות על שטר אתי' ומוכח דיש קנין לנכרי לפ"ז קשה קושי' הב' מה בעי תלמודא בשטר מנ"ל וא"ל כקושי' מהרש"א דהא אף לפי האמת מ"מ שפיר גמרי' משדה דמקנה בשטר בין אי גמרי' משדה בין אי גמרי מעפרון ודוק. הש"ך בח"מ השיג על ר"ת וס"ל דאין חליפין לנכרי אין ראי' וכו' דמנמכר לנכרי דמשם מוכח להיפוך דאי' שם אר"י מנ"ל דתני' מכסף מקנתי וכו' אידך וכו' ומאי ניהו חליפין וכו' א"כ כי היכא דלמ"ד דלא קייצי גמרי' אף לקדושי אשה א"כ גם למ"ד בתורת תבואה וכלים גמרי' מיני' לגבי נכרי ל"ק בחליפין ונראה להוכיח כר"ת דתוס' כתבו דע"ע הנמכר לנכרי צריך קנין יותר משאר דברים דמה שאינו קונה בשאר דברים פשיטא דל"ק בע"ע לפ"ז מוכיח ר'"ת שפיר דודאי הסברא נותנת דאם מכסף מקנתו אתי' דל"ק ע"ע בחליפין גמרי' מיני' בשאר דברים כמ"ש הש"ך אך זהו בוודאי אם יש לנו לימוד דאין חליפין בנכרי לא צריך קרא למעט ע"ע בחליפין כנ"ל ע"כ סברא חוץ הוא דיש חליפין לנכרי רק מכח מכסף מקנתו נלמוד גם לש"ד ל"ק בחליפין ובש"ס שם מקשה לר"נ דאמר פירי לע"ח מא"ל וכו' לא מבעי' וכו' וא"כ לדידן דפירי לא ע"ח א"כ מכסף מקנתו לא קאי כלל אחליפין וסברא חוץ במ"ע דיש חליפין לנכרי כמו דלהס"ד דקאי אחליפין צ"ל דליכא שום קרא למעט חליפין בנכרי כך הוא לפי האמת ודוק. בא"א יש להוכיח כדברי ר"ת דפסקינן גבי ע"ע הנמכר ל"ק בחליפין אך זהו אא"ל דיש שום לימוד על ע"ע הנמכר לישראל דל"ק בחליפין דא"כ מכסף, מקנתו מיותר דלע"ע לנכרי א"צ דכ"ש הוא דל"ק כנ"ל