חצי יהונתן עו

אסוכה כלל כסברת הב"ח וא"כ ליכא למימר דמש"ה מברך כסברת הרא"ש דהא משום סוכה אין צריך לברך זמן כלל רק משום חובת היום ומקשה שפיר מעצרת וכו' ונמצא אנו למדין מכללא דקושי' הש"ס אינו רק לרב אבל לר"כ לק"מ די"ל כסברת הרא"ש כנ"ל ולפי זה לדידן דפסקינן כר"כ דמסדרין לי' כולא אכסא דקדושא ל"ק כלל מהא דעצרת דא"ל דתדיר קודם רק בסוכה דמסדר אכסא י"ל כסברת הרא"ש ופסק הרמב"ם שפיר להא דעצרת וכו' ודוק

ירושלמי במס' בב"מ וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה אתי' כר"י דאמר אע"פ דבכסף אין קונין אלא בפרוטה אבל בחליפין קונין אפי' בפחות מש"פ ותמוה. נקדים לתרץ ש"ס דב"מ ד' מ"ד זאת לפנים בישראל וכו' גאולה זהו מכירה וכו' תמורה זהו חליפין וכו' ונתן לרעהו מי נתן למי וכו' ונ"ל דאי' במס' קדושין דף ג' מנינא למעוטי מאי למעוטי חליפין וכו' ואימא ה"ל וכו' תוס' ד"ה ואשה וכו' וק' לר"ת דא"כ פשטה ידה וכו' ועוד מבנתי' וכו' מאי פריך וכו' ועוד וכו' וא"ת הא שדה עפרון וכו' ע"ש והקשה מהרש"א מאי קושי' משטר אימא דלקמן דבעי היינו למאי דמסיק הכא דאשה בפמש"פ לא מיקני' וכו' ע"ש ונראה דהרשב"א לקדושין תי' על קושי' תוס' דאין חליפין לנכרי דודאי אי גמרינן מעפרון גופי' לא הי' ס"ד כלל דאשה תקנה כלל בחליפין כנ"ל רק הס"ד הי' ר"ל דלגמור מש"ע ובשדה ודאי דנקנה בחליפין אצל ישראל ע"ש ולפ"ז לק"מ קושי' תוס' מבנתי' דר"ז דודאי זאת ס"ל לרש"י ג"כ דמשום הך סברא דאשה בפמש"פ לא מיקני' לא בטיל תורת חליפין דאם חליפין הוא קנין גמור לא בקפיד' תלי' מילתא אך זהו ס"ל לרש"י הואיל ויש סבר לכאן ולכאן יש סברא לגמור ק"ק מעפרון גופא א"כ ק' בודאי אינו קונה בחליפין רק הק' היא ואימא ה"נ דילמא גמרינן מעפרון מש"ע גופא כרשב"א הנ"ל וא"כ תהא אשה נקנית בחליפין כשדה גופה ותי' הש"ס אשה בפחות משוה פרוטה לא היינו לא מיקני' עצמה ומכח האי סברא מיסתבר ליגמר מעפרון מלגמר משדה אבל ודאי משום הך סברא לחוד לא היינו מבטלין קנין חליפין רק קושי' תוס' הוא ממ"נ אי ס"ל לרש"י דמשום הך סברא לחוד בטל תורת קנין חליפין אם כן קשה כל הני קושיות פשטה ידה ומבנתי' דר"ז ואי סבירא לי' לרש"י משום הך ספרא בודאי ל"ב תורת חליפין רק מכח סברא זו גמרינן מעפרון גופא גבי שטר ליכא למימר הכי דשטר מיקני' בין בנכרי ובין בשדה ולפי זה לק"מ קושי' מהרש"א דאף דקאי לפי האמת מ"מ גמרינן שפיר לענין שטר מש"ע אך י"ל דמהרש"א הקשה שפיר דבעה"מ עצמות יוסף הקשה על תוס' דמאי ק' משטר דהא תוס' כתבו בסמוך האיך ס"ד ליגמר מש"ע הא אין חליפין לנכרי ותי' תוס' דחליפין איתנהו בנכרי אבל אי לא הוי חליפין בנכרי לא הוי ס"ד דתהא אשה נקנית בחליפין לפ"ז לק"מ קושי' תוס' משטר דאמרי' במס' ב"ב נכסי נכרי ה"ה כהפקר ופי' ר"ת לענין דאין קנין שטר בנכרי לפי זה לק"מ ק' תוס' דשפיר בעי ש"ס בשטר מנ"ל צ"ל דקושי' תוס' היא לשיטת רש"י דע"כ ס"ל לרש"י דלא גמרי' מעפרון רק משדה דאי גמרי' מעפרון א"כ קשה תהא אשה נקנית בפחות משוה פרוטה דהא קיי"ל ב"נ נהרג בפחות משוה פרוטה דלדידי' הוי דבר חשיב וא"כ איכא גבי קנין בפחות מש"פ ג'"כ דטעמא מאי משום דכתיב כסף ופחות משוה פרוטה לא מיקרי כסף ע"כ רש"י לא ס"ל זאת לדיוקא כלל דאל"כ הי' לו לפרש כמ"ש תוס' א"ו דלא ס"ל כלל כסף לדיוקא וא"כ תהא אשה נקנית בפחות משוה פרוטה כמו גבי נכרי א"ו דס"ל לרש"י דלא מגמר גמרי' כלל מעפרון רק משדה וא"כ כיון דליכא ס"ד כלל למיגמר מעפרון רק משדה וע"כ מוכח דאשה בפחות משוה פרוטה לא מיקני' נפשה משום הך סברא בטל תורת חליפין לגמרי דל"ל כנ"ל דסברא זו מועיל למיגמר מעפרון ז"א לשיטת רש"י כנ"ל וא"כ הקשה מהרש"א שפיר מאי מקשה תוס' משטר דילמא האי קאי אליבא דאמת דהא