חצי יהונתן עה

גוי מסתמא לאחר ביטל כמ"ש הר"ן ושפיר הקשו תוס' אך כז"ה לפי הה'"א אבל למסקנא דמשני דמתני' מיירי באשירה דמשה לא מוכח מידי וא"ש להרמב"ם דלפי האמת לדברי הרמב"ם יש חילוק בין דיחוי למעיקרא ונראה ונדחה לפ"ז לק"מ על רבא הש"ס בשלמא רבא מיירי בלולב של ע"ז דהי' ראוי מתחילה ואין דיחוי אצל מצוה אבל מתני' מיירי באשירה דלא הי' ראוי מתחילה אמרי' בי' דיחוי ופסול בדיעבד אך י"ל דהש"ס מקשה שפר למה לולב של אשירה אינו יוצא בי בדיעבד ואי משום דלא הי' ראוי מתחילה ובזה אמרי' לא הי' ראוי דהא שם ג"כ באשירה ואי ממתני' לא מצי למיפשט דמתני' מיירי קודם ביטול ור"ז בעי לאחר ביטול הא לפי הר"ן גם כאן מיירי לאחר ביטול דהא נקצץ ע"י גוי לכך מביא והאמר רבא וכו' וקשה קושי' הר"ן הנ"ל הלא אמוראי צריך לפ"ש דבריו וכו' וצ"ל תי' הרן דהא ע"כ מיירי בע"ז של גוי ובע"ז של גוי אין לך ביטול גדול מזה כיון דנתצו גוי וגם כאן מיירי מתני' ג'"כ ע"כ בביטול גוי כנ"ל ולפ"ז לפשוט ממתני' האבעי' כקושי' תוס' ומ"ש דא"י תפשוט ממתני' דאשירה דעלמא דמתני' מיירי באשירה דמשה א"כ האבעי' בע' ז הא עמדה בתיקו וכל תיקו דש"ס היא לחומרא וא"כ בכל אשירה שלא הי' ראוי מתחילה פסקינן יש דיחוי אצל מצוה ולא חילק בין אשירה דמשה לאשירה דעלמא לכך פסק הרמב"ם שפיר דליכא חילוק בין אשירה דמשה לאשירה דעלמא והא דקאמר הש"ס דמתני' מיירי באשירה דמשה לאו דוקא באשירה דמשה מיירי אלא דילמא מיירי באשירה דמשה ולא תוכל לפשוט האבעי' ואפ"ל דמתני' מיירי ג"כ, באשירה הפשוט ואבעי בתיקו ודוק: הרמב"ם פסק בהל' סיכה סוכה ואח"כ זמן וכו' והקשו הלא איהו פסק כסתם מתני' בעצרת אומר הילך חמץ הילך מצה וה"ה כמזכה שטרא לבי תרי דבמס' סוכה דף נ"ו אמרי' ח"א סוכה ואח"כ זמן וחכ"א זמן ואח"כ ואח"כ סוכה וכו' תנן בעצרת אומר הילך חמץ הילך מצה וכו' ואיך פסק כמ"ד סיכה ואח"כ זמן וכסתם מתני' ונראה דהנה הרא"ש כתב שם דהא דמסיק הל' סוכה ואח"כ זמן היינו בליל א' של י"ט דאז קאי זמן גם אסוכה אכל על י"ט שני מכרך זמן ואח"כ סוכה ע"ש וכתב הב"ח סימן תרמ"ג הא דבליל י'"ט א' מברך סוכה ואח"כ זמן היינו בסוכה חדשה דקאי זמן גם אסוכה אבל בסוכה ישינה דלא קאי זמן אסוכה מברך זמן ואח"כ סוכה וי"ל על הב"ח דהיא נגד סוגי' הש"ס דף מ' ו דאמרי שם העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה הי' עשויה ועומדת מברך שתים משמע אפי' בישינה צריך לברך זמן והב"ח ר"ל הא דקאמר מברך שתים היינו משום חג אבל על סוכה ל"ש זמן רק על עשיות המצוה וא"כ מה לי חדשה מה לי ישינה וכו' ע"ש אמנם האמת עם הב"ח ומוכח מש"ס הנ"ל כסברתו דהנה י"ל מ"ש הרא"ש דכליל י"ט א' מברך סוכה ואח"כ זמן משום דקאי אשתיהן א"כ מה מקשה הש"ס על רב ממתני' דהילך וכו' דדילמא רב נמי ס"ל תדיר קודם והכא היינו טעמא דמברך סוכה וא"כ זמן כסברת הרא"ש הנ"ל וצ"ל כך דשם אמרי' אמר רב כהנא חזינא לר"כ אמר לכולהו אכסא דקדושא וא"כ י"ל סיכה ואח"כ זמן דקאי נמי אסוכה אבל לרב דהי' קודם ר"כ אליבי' צ"ל זמן תיכף בעת עשיית הסוכה וא"כ זמן דקדושא לא קאי כלל אסוכה ואפ"ה קאמר רב סוכה ואח"כ זמן ופריך הש"ס שפיר אך י"ל דמ"מ לק"מ קושי' הש"ס דתוס' הקשו ד"ה נכנס לישב בה מברך שהחיינו הא דלא קתני מברך שתים כדקתני סיפא בעשוי' ועומדת דנפקא בהא דברך שהחיינו אעשה סוכה וגם אזמן דחג ע"ש וא"כ הא דקאמר רב סוכה ואח"כ זמן קאי גם אסוכה ולפ"ז לק"מ קושי' הש"ס כנ"ל אך למ"ש הב"ח דבסוכה ישינה אין צריך לברך מקשה שפיר ממ"נ אי אמר רב בסוכה חדשה א"כ איך אמר רב סוכה ואח"כ זמן הא נפקי כבר בעשיית סוכה דזהו דוחק לאוקמי היכא דעבר ולא בירך בשעת עשי' ואי מיירי בישינה א"כ אין צ"ל זמן