חצי יהונתן סח

בשלמא לרש"י לק"מ די"ל כמו דצ"ל לתוס' דס"ל בכל י"ד סעודות חייב בחג רק הואיל ואיכא השלמה הוי רשות דאיך ידחו שבות הא אפשר להשלימו למחר וא"כ גם על י"ט א' ג"כ י"ל כן אבל לתוס' דס"ל ביו"ט א' לא שייך השלמה הקושיא מבואר דה"ל למימר סוכה יוכיח וצ"ל דס"ל לתוס' לכ"ע הל"ל ליל א' בפסח במצה יוכיח וצ"ל דס"ל לר"א מכשירי מצוה דוחה שבת כמ"ש בפ' ר"א דמילה וא"כ ע"כ אף שבות דוחה דאל"כ עדיין קשה מכשירי מצוה יוכיח דדוחה אב מלאכה ולא שבות וא"כ אינו שבות דוחה שבת וכ"ש ביו"ט עצמו וזהו פשוט וא"כ ס"ל לתוס' דה"ה מכשירי סוכה דדוחה שבת ה"ה לאכול בסוכה דוחה שבת דכל עצמותו של סוכה לאכילה ובפרט דהא יו"ט ילפינן מחג המצות ומה התם לאכילת מצה אף כאן לאכילה בסוכה כן צ"ל בתוס' וצ"ע. והנה שם בפ' ר"א דמילה אמרו דבמילה לרבות מכשיריה ליכא למילף מסוכה דעבר זמנם כו' ע"ש היטב בדף קל"ב והקשה הרשב"א הא מצי לאכול בחוה"מ ומה עבר זמנה ואפשר לומר דמיירי בשבת שחל ביום א' דסוכות וא"כ צריך לאכול משום שבת ואין בו השלמה וא"כ אם יאכל חוץ לסוכה ויעבור ע"ז ולית בו תיקון והשלמה והרשב"א תירץ דר"א לשיטתו דס"ל בסוכה דאין עושין סוכה בחוה"מ כו' והשתא אתי שפיר ההמשך דשאיל כגון אני כו' וקשה למה לא שאיל כן בכל ימי השבת על שבת דצריך לאכול ג"ס וצ"ל דדי בכביצה וזה הי' יכול לאכול אבל בסוכה דבעי קבע לאכילה שאיל ולפי"ז קושית הרשב"א במקומה עומדת מה עבר זמנה שייך בסוכה ואי משום שבת הא סגי בכביצה וא"צ סוכה וע"כ צ"ל כתירוץ הרשב"א דאין עושין סוכה בחוה"מ ואין יוצאין מסוכה לסוכה דהא בהא תליא עיין סוכה כ"ז ע"ב לכן שאיל גם לצאת הואיל ויש לו ב' נשים ודו"ק

הרמ"א פסק בהל' לולב יש ליזהר שלא יקוץ ישראל ערבה דמצוה משדה עכו"ם והקשה עליו הט"ז דלמה כתב בלשון יש מי שאומר הלא היא הלכה פסוקה בש"ס וביותר תמה על הרי"ף והרמב"ם והטור שהשמיטו הך מימרא דר"ה באוונכרי ונ"ל דתוס' הקשו שם על ש"ס הנ"ל דמ"פ וליקנינהו בשינוי השם משמע דאי קנוי לי' מצי נפיק וכו' מ"מ הוי מהב"ע וכו' ע"ש וכן הקשה המג"א בסימן תרמ"ט על המחבר דפסק מיהו לא יברך וכו' והקשה המג"א שם וז"ל וצ"ע דא"כ מאי מקשה הש"ס גבי אוונכרי וכו' דעכ"פ לא יהא רשאי לברך כו' ע"ש ונראה די"ל על תוס' דלמה הקשו דוקא על הך דלקננהו בשינוי השם ולא אאידך דשינוי מעשה ונראה דמהרש"א הקשה על רש"י בד"ה קרקע אינה נגזלת אף דבקנין היאוש ודאי יהיו גוזלים מ"מ בקנין שינוי מעשה והשם באגודה שאח"כ לא היו גוזלים כיון דכבר קנאהו ביאוש גרידא ע"ש וידוע דר"ה הוא תלמיד דרב ומצינו בכמה דוכתי' דפריך מר"ה ארב דמסתמא לא יחלוק על רבו (עיין ברכות דף מ' תוס') ואמרי' בב"ק דף ס' אין הגונב אחר הגנב משלם וכו' אמר רב ל"ש אלא לפני יאוש וכו' ש"מ דסבר רב יאוש כדי קנה וא"כ מסתמא ר"ה נמי ס"ל יאוש כדי קנה וא"כ לפ"ז לק"מ קושי' תוס' ת"ל דהוי מהב"ע וכו' דה"א כסברת מהרש"א דהא ר"ה ס"ל יאוש גרידא קנה וא"כ ל"ק על דליקננהו בשינוי מעשה כו' דלא הוה מהב"ע אבל על הקושיא וליקננהו בשינוי השם הקשו תוס' שפיר דהנה תוס' הקשו שם בד"ה בשינוי השם וכו' תימה הא אמרינן שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי וי"ל דפריך לר"י דס"ל דשמיה שינוי וכו' ע"ש וכתב הר"ן דילמא ר"י לא ס"ל הך מימרא דר"ה ול"פ הש"ס מידי ותי' הר"ן דמימרא זאת היתה קבלה בידם וליכא מאן דפליג עלי' ומסתמא ר"י נמי ס"ל הך מימרא ופ"ש ולקנהו בשינוי השם וא"כ לפ"ז דקושי' ולקנהו בשינוי השם ע"כ אליבא דר"י כנ"ל מקשים תוס' שפיר ת"ל דהוי מהב"ע ול"ל כסברת מהרש"א הנ"ל הא ר"י ס"ל בב"ק בפירוש יאוש כדי לא קני' ושפיר הוי מהב"ע לכך הוצרכו תוס' לתירוצם כיון דהקנין והמצוה לא ק בב"א