חצי יהונתן סו

איך אמר ר"א מפני שנאפה יפה וצ"ל דמיקרי צ"ג ושפיר הקשה תוס' דבסברא אי מיקרי צ"ק או צ"ג לא יהא רבה ור"ח מחולקי' וא"כ כיון דקו' תוס' הוא לרבה וכנ"ל ותי' דבעינן שיהי' הכל חזי' לי' שיהא צ"ג דבחצי' של נכרי ל"ש מתוך אבל היכא דשייך מתוך א"צ להיות כ"א חזי' דהא עכ"פ צ"ק מיקרי לפ"ז לק"מ ק' הפר"ח דבשלמא בעיסה הוכרחו תוס' לתי' דבעינן שיהי' כ"א חזי' מכח דרש דלכם משא"כ בחלה טמאה דל"ש כלל דרש דלכם הק' שפיר ונראה ראיה לשיטת הפר"ח דאף דשייך מתוך אפ"ה צריך כ"א וא' חזי' לי' דק' בלחה"פ וב' לחם ה"ל לאפות עם פת ויהי' היתר גמור מפני שהפת נאפה יפה וע"כ אף דשייך מתוך נמי בעי כ"א חזי' רק ע"ז י"ל קרא דלכם ולא לגבוה רק להס"ד דלא ידע אכתי מהך דרשא דלכם וכו' קשה שפיר אך להנ"ל לא קאי דמאן קאי ק' לי' הוא רבה ואיהו לא סבירא לי' מתוך וא"כ לא קשה מידי על הרמב"ם דפסק לדידן דאמרי' מתוך (לדעת הלח"מ) א"כ קשה קושי' תוס' מב' לחם לכך העתיק הך דלכם ולא לגבוה וצריך כל חד וחד חזי' לי' ודוק. והא דלא כתב בלחם הפנים ג"כ דרש דלכם נראה דלפמ"ש דהא דהיתר ראב"ש היינו לאפות אבל ללוש העיסה לא דלישה היא אב מלאכה גמורה א"כ נסתר כל הנ"ל דהא א"י ללוש אך י"ל דהא יכול ללוש קודם יום טוב וביום טוב יכיל לאפות כאחת ולפ"ז אתי שפיר דבשלמא בב' לחם י"ל שפיר דיכול ללוש קודם י"ט אבל בלחם הפנים קיי"ל באות מצה בעינן א"כ א"א ללוש קודם י"ט דא"כ יחמץ העיסה ולפי זה לא קשי' קושי' מהרש"א די"ל כוונת רש"י כך היא דלא סבירא לי' כתי' תוס' דמיירי עג"ג ורש"י לשיטתו דסבירא לי' דלא כתוס' דאמרי' מתוך בכ"מ אף בלא צ"ק וק' ני' קושי' תוס' א"כ בכל מלאכות נמי נימא הכי וצ"ל דרש"י סבירא ליה כמ"ש המפרשי' לשיטת רש"י דלא"א מתוך רק בהוצאה והבערה וא"כ צריך להיות כ"א חזי' לי' וכנ"ל וז"א בחלה טמאה ולכך אסור לעשות כן בחלה טמאה ולכך הקשה רש"י דהא כ"א חזי' לי' דהא אבעי איתשל עלי' ול"ל דהוא ל"ש דהא לר"ן אורחי' ג"כ ל"ש ומ"מ אמרי' בי' הואיל (וכ"כ יש"ש לביצה) וה"נ נימא אבעי איתשל על נדרו וע"ז הקשה תוס' דא"כ בלחם הפנים וב' לחם נמי נימא הכי הואיל ואבעי פריק ויהי' נאפה יפה רק בלחם הפנים י"ל כנ"ל משום דבאמת מצה ומש"ה הקשו תוס' מב' לחם ושפיר כתבו תוס' הואיל ונאפה קודם י"ט ולא הזכירו קודם שבת דמה ענין שבת לב' לחם דבא אחד לכמה שנים ואתי שפיר ודוק. ובהנ"ל א"ש ההמשך בש' הנ"ל (שבת דף כ"ז) אמר רב כהנא ה"ל כר הואיל ותנן בבחירתא כוותי' הכא מאי וכו' אישתיק וכו' ע"ש ותמוה דבפשיטות ה"ל למבעי ובהנ"ל א"ש דבלא זה דהלכה כר"י לא הי' יכול למבעי הלכה מאי ה"א תפלות אבות תקנו וא"ל כנ"ל בד"א די"ל כנ"ל ומוכח דאין הלכה כר"י רק השתא דהביא מקודם התם ה"ל כר"י הואיל ותנן בבחירתא וכו' ועל תמיד של שחר שקרב בד' שעות והה' להתפלל נמצא דתפלות נג תמידין תקנו ושפיר י"ל כתירוץ הנ"ל בד"א ול מוכח כנ"ל ושפיר מבעי ליה הלכה מאי ודוק

במס' סוכה דף כ"ז שאל אפוטרופוס של אגריפוס לר"ע כגון אני שאין דרכי לאכול וכו' ועוד שאל כגון אני שיש לי ב' נשים וכו'. וצריך ביאור להבין שייכות הני ב' שחלות להדדי. נראה כי רש"י פירש על הא דחזר בו ר"א היינו דס"ל דאין חיוב לי"ד סעודות ותשלומין לליל יו"ט ראשון אף דאז אין בו סוכה הואיל וש"ע הוא תשלומין הוא כך פירש מהרש"א וקשה לפי"ז ל"ל למימר דחזר בו ר"א דילמא לעולם י"ד סעודות חובה ומ"מ אכילת ליל א' יש תשלומין בש"ע כמ"ש מהרש"א ואי דמפסיק ביניהן ימים של חובה מה בכך ואדרבא אם ימים של חובה מפסיקין יותר יתכן דאינם בגדר תשלומין לליל א' ולכך בעי ש"ע ולפי דאמרינן דהם רשות דקשה למה אינם הם בגדר תשלומין יותר מש"ע לכך בקושיא פירש"י דא"א לש"ע להשלים הואיל ולית ביה סוכה ולא פי' דימים