חצי יהונתן סב

המבשל גיד הנשה וא"א הואיל הבערה לא לחייב הואיל דחזי' תוס' ד"ה אפיק הבערה תימה כיון דתנא באיסורא מהדר לוקמי נבילה וכו' מקשי' העולם דמאי קושי' דודאי מעיקרא דלית לן אוקימתא אחרינא אלא גיד של נבילה ע"כ הי' מוכרח לאוקמי הברייתא אליבא דהך תנא דס"ל אחע"א משא"כ למאי דמסיק עייל עצי הקדש מצי למימר דהאי תנא לית לי' אחע"א ולא אתי נבילה וחייל על איסור גיד וצ"ל דתוס' אזלי לשיטתן דכתבו בהדי' בחולין דאף למ"ד אחע"א לא חל בב'"ח על איסור גיד וכו' ע"ק וא'"כ ע'"כ האי א נא ס"ל דאחע"א מדחייב משום בב"ח ומקשי' תוס' שפיר ולפ"ז קשה אמאי לא קחשיב שבועה שלא אוכל בשר וגיד ואי"ל כתי' הש"ס מידי דאיתא בשאלה לא קתני דהרי קחשיב עצי הקדש ואי"ל כתירוץ הש"ס דמכות דאיסור כולל לית לי' דהא האי תנא אית ליה איסור כולל כנ"ל (ע"כ צ"ל דמידי דלית בי' ממשא לא קתני א"כ ק לחשוב נדר אך י"ל דודאי ל ניחא לתנא לחשוב אלא איסור דחל בב"א וא"כ כיון דקיי"ל קונמת בכ"ש ואיסור גיד ובב"ח לא חל עד שיאכל כזית וא"כ לא בא אלא זא"ז מש"ה לא קחשיב אך אכתי ק' לחשוב נודר שלא לבשל גיד ובישל) ונראה דממ"נ לק"מ אם מפרש שבוע' שלא לאכול כזית לק"מ די"ל כתי' הש"ס כולל ל"ל דבכזית מושבע ועומד וע"כ דקושי' הש"ס באם נשבע בסתם שלא לאכול וא"כ תיכף עובר במשהו ואינו מושבע ועומד י"ל ג"כ דמש"ה לא קחשיב משום דרוצה לחשוב דאם אכלו חייב ה' מלקות ועל שבועה תיכף שאכל משהו חייב כמש"ל ועל אידך לא מחייב עד דאכל כזית רק התינח באכילה בבישל מא"ל דעדיין קשה לחשוב דנשבע שלא לבשל ובבישל ל"ש לחלק דהא הכל בפ"א רק י"ל גם בבישל יש לחלק דהאיסור הוא מקודם ואין שוין לאינך אך נראה דבבישל ע"כ לא מחלקינן דהא קתני ומשום בישל ב"ט ומשום בב"ח וא"כ ע"כ דקחשיב לענין בישול איסורי' דלא חייל בב"א דהרי קיי"ל שיעור בישול גיד ובישול בב"ח בכזית ובישול לשבת קיי"ל כגרוגרת וקיי"ל כדינו בשבת כך דיני ושיעור בישול י"ט ל"ד לשיעור בישול בב"ח אע"כ דבבישול ליכא לחלק ועדיין קשה הנ"ל במ"ע דלחשוב נודר שלא לבשל והן הן דברי הש"ס הבערה ובישל אינה משנה פי' דע"כ צריך לומר דאינה משנה דקשיא כיון דהתנא אית ליה איסור כולל לחשוב נמי שביעה וא"ל מידי דאיתא בשאלה לא קתני דהא קתני עצי הקדש וצ"ל מידי דחייל אלית בי' ממשא לא קתני וא"כ קשה לחשוב נודר וצ"ל כנ"ל וקשה לחשוב נודר בבישל וצ"ל דלענין בישול נמי לא קתני אלא איסורין דחיילי בב"א וא"כ ע"כ בישל אינה משנה דקתני כיון דבישל בב'"ח הוא בכזית ובישל י"ט הוא כגרוגרת כנ"ל אבל א"א הבערה הוא משנה ולא עייל עצי הקדש א"כ א"כ דמשו"ה לא קחשיב נדר ושבועה משום דאיתא בשאלה ולעולם דקחשיב לענין בישול מידי דחייל בזה אחר זה וא"כ י"ל דבישל משנה ולפ"ז שפיר פסק הרמב"ם דאף לב"ה לא אמרי' מתוך רק בהבערה ואי קשי' מנ'"ל דבישל אינה מן המשנה י"ל כנ"ל דהא זה בזה תלי' אך עדיין קשה לן במאי דקאמר ב"ש וכו' הא א"א בישל משנה א"צ לעייל עצי הקדש וקחשיב ג"כ לאוין דבאו בזה אחר זה א"כ קשה לחשוב נודר ול"ל כנ"ל דמידי דאיתא בשאלה לא קתני דהרי קונמת ה"ה כהקדש וב"ש ס"ל אין שאלה בהקדש לכך כתבו תוס' דלאו דוקא ב"ש ה"ה ר"ע ודוק. באופן אחר נ"ל מ"ש תוס' ל"ד ב"ש דמקשי' על הש"ס דפסחים כיון דתנא אלאוין קמהדר הקשה במ"ע ליתני עצי אשירה ויהי' ו' לאוין ונ"ל דבמס' שבת איתא כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר וכו' והקשו תוס' למ"ד חובל ומבעיר חייב ולא מיירי הברייתא בצריך לאפרו ולדמו למה יהא חייב הא הוי משאצ"ל ותי' תוס' דמבעיר בעצי איסור דמקלקל כיון דאסור ומלאכה שאצ"ל לא הוי כיון דמחשב ליהנות ממנה ולפי זה דמאי דנאסר ע"י זה הוי קלקול ובשאר מלאכות לכ"ע מקלקל פטור א"כ קשה למה יחייב מבשל בי"ט בב"ח